מצורע – שבת הגדול _x000D_
כאשר מבריא המצורע ממחלתו עליו לעבור טקס טַהֲרָה. האדם שהחלים מצרעת מביא שתי ציפורים. אחת מהן שוחטים, ואת השנייה טובלים בדם הציפור השחוטה, ומַזים על המִיטַהֵר שבע פעמים. המיטהר מכבס את בגדיו, וביום השמיני מקריב קורבן אשָם._x000D_
לפי פרשת מצורע גם הבית יכול להיות נגוע בצרעת הבית. כאשר נראות פטריות עובש על קירות בית – צריך הכוהן לבדוק האם מדובר בצרעת הבית. אם אכן כך הדבר – מוציאים את החלק הנגוע, ובונים במקומו קיר חדש. במקרים מסוימים הורסים את הבית כולו. _x000D_
בפרשה זו מוזכרות טוּמְאוֹת נוספות. _x000D_
מדוע נקראת השבת שלפני הפסח "שבת הגדול" ?_x000D_
הטעם הראשון הוא שבשבת שלפני היציאה ממצרים, בעשירי בניסן, נצטוו ישראל במצוה הראשונה: "בעשור לחודש הזה, וייקחו להם איש שה לבית אבות, שה לבית" (שמות י"ב, ג´). _x000D_
נסים גדולים נעשו לישראל באותה שבת. המצרים ראו את ישראל לוקחים שה וקושרים אותו לכרעי המיטה, ושאלו: "למה לקחתם את השה?" ובני ישראל השיבו: "לשחטו לקרבן פסח כמצוות ה´". והיו המצרים מתרעמים מאד על ששוחטים את אלוהיהם, אך לא היו רשאים לומר להם דבר. על שם אותו נס קוראים לשבת זו "שבת הגדול"._x000D_
יש המבארים כי השבת נקראת כך משום שהגדול בקהילה, כלומר רב הקהילה דורש דרשה גדולה מענייני הפסח ודיניו. יש מי שמוסיף כי הדרשה הייתה ארוכה מאד, ונמשכה עד אחרי חצות יום, ולפיכך נראה להם יום השבת גדול וארוך._x000D_
התשובה המקובלת היא:_x000D_
שבשבת זו מפטירים את פסוקי הגאולה מספר מלאכי (ג´, כ"ג): "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה´ הגדול והנורא". נבואה זו מהווה את סיום כל דברי הנביאים ונחמותיהם, שהרי מלאכי הוא אחרון הנביאים. על פי טעם זה, שהשבת קרויה על שם המילה "הגדול", מובן מדוע השבת נקראת "שבת הגדול" ולא שבת הגדולה._x000D_
_x000D_
_x000D_
בברכת שבת הגדול שלום !_x000D_