פרשת בא_x000D_
המכות מוסיפות לבוא על מצרַים. הפעם מכה ה´ במכת אַרבֶּה, ובחוֹשך על כל הארץ. _x000D_
לקראת המכה הקשה מכולן – מכת בכוֹרוֹת, מצווה ה´ את ישראל לשחוט שֶׂה בי"ד בניסן, ולסמן בדמו את משקופֵי הבתים (כדי שאפשר יהיה להבדיל בין בתי המצרִים לבתי ישראל). את השֶׂה צולים וצריך לאוכלו. מעשה זה – הנקרא ´אכילת קורבן הפסח´ הוא מִצוָוה לדורות. אליו מצטרפים צוֵוי אכילת מצה ואיסור על החמץ. בחצי הלילה, כשה´ הורג את בְּכוֹרֵי מצרַים, יוצאים בני ישראל ממצרַים, לאחר ששאלו כלים ובגדים מהמצרִים. _x000D_
בסוף הפרשה מוזכרות מצווֹת הקשורות לדיני קורבן הפסח, הקדשת הבְּכוֹרים והחובה לסַפֵּר לדורות על יציאת מצרַים – והרי זה מה שאנו עושים בכל שנה ושנה בליל הסדר!_x000D_
_x000D_
שבת שלום ומבורך ! _x000D_