אנו רגילים מילדות לתרגם לעצמנו את המושג: "נס" במובן של שבירת מסגרות הטבע. דוגמאות קלאסיות לנסים הן: קריעת ים סוף, נס פך השמן ועוד. והנה, באה מגילת אסתר ומציבה לפנינו את הקביעה שנסים גדולים ומופלאים מתרחשים גם בתוככי המסגרות הטבעיות. גם בתוך ההסתר, נגלית לעיניו של המתבונן השגחה עליונה המכוונת את הכל.
את המאורעות שקדמו לנס פורים נוכל לדרג בשלושה שלבים:
אירוע ראשון: "בשנת שלש למלכו עשה משתה…" (אסתר א', ג'). כתוצאה ממשתה אחשוורוש נידונה המלכה ושתי למוות. חיפשו מועמדת אחרת במקומה, ולכן, קיבצו נערות מכל רחבי המדינה. בשנת שבע למלכות אחשורוש נלקחה אסתר לבית המלכות. ניצבת לפנינו שורה של מאורעות החופפים על פרק זמן של ארבע שנים.
אירוע שני: "בימים ההם קצף בגתן ותרש… ויבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש…" (אסתר ב', כ"א). אסתר גילתה לאחשורוש את הנסיון להתנקש בחייו בשם מרדכי: "ויבוקש הדבר וימצא וכו' ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך" (אסתר ב', כ"ג). הספר נותר מונח לפני המלך עד לשעה היעודה.
אירוע שלישי: "אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורוש את המן…" (אסתר י"ג, א'), "וכל עבדי המלך כורעים ומשתחוים להמן, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה…" (אסתר ג', ב') כתוצאה מכך, ביקש המן להשמיד את כל היהודים, ובחודש ניסן בשנת שתים עשרה למלכות אחשוורוש הוא הפיל פור, שנפל על חודש אדר בשנת שלוש עשרה.
לפנינו שלשה מאורעות הרחוקים זה מזה בזמן ואין ביניהם אף קשר עניני. והנה, תוך תקופה קצרה מאורעות אלו מתקשרים, החוליות הרחוקות מתקרבות אחת לרעותה, והיד המכוונת ממרום מרתקת את כולן לשלשלת אחידה המובילה לתשועת ישראל. החל מיום י"ג בניסן באותה שנה מתחילים העניינים להתגלגל לפתע באופן בלתי צפוי, ובתוך שלושה ימים בלבד הקערה מתהפכת על פיה, והמן נתלה.
ביום בו שלח המן את הספרים אל כל מדינות המלך, מזעיק מרדכי את אסתר ומבקשה: "לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה" (אסתר ד', ח'). בדיוק באותו לילה נדדה שנת המלך: "ויאמר להביא את ספר הזכרונות" (אסתר ו', א'). בו בלילה, בא המן לבית המלך כדי לומר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו. כניסתו לארמון היתה בדיוק בשעה בה קראו הסופרים לפני המלך את פרשת ניסיון התנקשותם של בגתן ותרש. המלך מצווה על המן להרכיב את מרדכי על הסוס ולהוליכו ברחוב העיר. מכאן ואילך, נפילתו המוחלטת של המן הינה בלתי נמנעת, וכפי שאכן אמרו לו יועציו וזרש אשתו: "אם מזרע היהודים מרדכי, אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו, כי נפל תפול לפניו" (אסתר ו', י"ג).
לזאת יקרא נס! מהלך זה מוכיח קבל עם ועולם על קיומה של ההשגחה העליונה המכוונת את ההיסטוריה. לפתע מתגלה שקיים קשר בין המקרים, קשר המצרף את כל המקרים ליצירה אחת גדולה. למרות היותה מורכבת ומסובכת, היא מתוכננת היטב לכל פרטיה, וקיים בה מהלך מתוכנן לקראת מטרה אותה קבע בורא העולם, מנהיג ההיסטוריה ושומר עמו ישראל לעד.