כשביקש המן להשמיד את עם ישראל, וחיפש עת מתאימה, מצא כי לחודש אדר ולמזלו אין כל זכות מיוחדת.
אדרבא, בשביעי לחודש זה נפטר משה רבינו, והוא החודש המתאים לבלוע בו את עם ישראל. המן לא הביא בחשבון שכמו שהדגים בולעים זה את זה, כך הם גם נבלעים. משה רבינו לא רק נפטר בחודש אדר, אלא גם נולד בו. חודש אדר הפך מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב, והגזירה הנוראה הפכה לשמחת עולם.
מזל דגים הוא התחנה הסופית במהלך השנה המתחילה בחודש ניסן. חודש אדר מבטא יציאה סופית ממחשכי החומר ותהפוכותיו אל סוד הקיום הנצחי. מעבדות מצרים ושעבודה אל גאולת ניסן הקרבה. ואמנם, אירועי חודש אדר ומזלו מהווים את המודל של המערכת המובילה אל הגאולה העתידה.
דגים – מצב קיומי
הדגים חיים בתהומות בהסתר. כל מי שראה אי פעם את המתרחש במעמקים, נפעם מהיופי המרהיב המתגלה לעיניו. מינים רבים של דגים, מערכות קיום שלמות, כל אלה מתגלים לעין הממאנת להאמין.
יעקב בירך את יוסף: "המלאך הגואל אותי מכל רע, יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק, וידגו לרוב בקרב הארץ" (בראשית מ"ח, ט"ז). המלאך שגאל אותי מכל הצרות, יברך את הנערים שיחיו כדגים, בקיום של ריבוי, ויהיו נסתרים מן המצודות המשולשלות מלמעלה כדי לצודם.
העם יתברך כי יחיה כשהוא שמור מצרות נוגשיו, החפצים ללוכדו ברשתם, ויפרה בקרקעית הארץ לרוב.
קיום הדגים נסתר בטבע, אך הוא תוסס, דינמי ופורה, למרות שבני האדם דגים אותו ופוגעים בריבויו. כך יהיה גם גורלו של העם שימשיך לחיות ולהתרבות למרות ההתנכלויות מבחוץ.
ההכרח של קיום הדגים בסתר נובע מהנזקים הנגרמים מראיית בני האדם. בכל ראייה אשר תהיה, העיניים מגבילות את מה שמתגלה להן. האנשים נוטים להתבונן במראה החיצוני בלבד. האספקט התוכני ופוטנציאל הריבוי נסתרים מעיניהם. הסתכלות כזו מביאה ל"עין הרע" על ה"יש". לעומת זאת, ההסתר מביא ברכה, והפרסום עלול למנוע אותה.
הצניעות והישגיה
הקיום הנסתר בעולם הדגה מהווה שורש להבנתה של דרישת הצניעות ביהדות. צניעות היא פשטות הליכות, הנהגה שאין בה הבלטה מיותרת. היופי הגופני אינו עניין לעיני רבים.
היוונים סברו כי העולם כולו הוא חומר. כך הם ראו בעיניהם את כל מערכות הפוטנציאל הקיימות ואת יכולת ההמשך לדורות הבאים. ממילא, אין מניעה לגלות את הכול. אין מה להסתיר! לעומתם, ראו חז"ל את היופי האנושי כנועד לקשור בין הבעל לאשתו. בו מונח הכוח לייסד משפחות, המהוות את היסוד להמשך הדורות של הקיום האנושי בכלל ושל העם היהודי בפרט.
קדושת העם היהודי דורשת צניעות בביגוד ובהליכות. היא הכרזה כי הקיום אינו מסתיים במה שנראה לעין, אלא תלוי בטמון ובנסתר שבו. שם שרויה ברכה מיוחדת המוגדרת בתלמוד: "אין הברכה שרויה, אלא בדבר הסמוי מן העין" (תענית חױ, בױ).
כבר אלפי שנים חיים היהודים בהסתר ובצניעות. בהופעה זו טמון סוד קיומו של הפרט, ובחודש של מזל דגים, מתברר, כי זהו גם סוד הישרדותו של הכלל כולו.
מן המעמקים
ימי הפורים נחוגים לזכר הצלת האומה היהודית מהקשה והאיומה שבגזרות השמד: להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים החיים על פני תבל.
הבורא טווה מהלך הצלה נסתר שעבר סמוך לחרבותיהם השלופות של שליחי המן. היהודים ניצלו הודות להתכנסותם בתוך פנימיותם הקיומית, הלוא הם בתי הכנסת ובתי המדרש. מתוכם נשמע קול בניו של יעקב, שהתחננו לפני בוראם להעביר את רעת המן האגגי. מתוך ההתכנסות הפנימית, מתוך קרקעית קיומו של העם, מבתי הכנסת ומבתי המדרשות, באה ההצלה.
מאז חוגגים היהודים את נס ההצלה בימי הפורים. בנס זה עלתה דוגמת החיים הברוכה הקיימת במעמקי הים, ונראתה במציאות, בעולם החומרי הגלוי.
הברכה שבהסתר
מתוך העלם ההשגחה האלוקית האופפת את כל מאורעות הימים הקשים הללו, עולה אסתר מן המעמקים ומושיעה את העם. אסתר מורה כי קיימת בישראל הנהגה נסתרת שאינה גלויה לעין כול, כמו שהיא קיימת אצל הדגים.
המן בגזרתו, הפגיש בעקיפין את העם עם נקודת סוד קיומו הפנימי. העם הפנים כי רק מהתורה, שניתנה כתורת חיים, יכולה לבוא הישועה. רק במצולותיה – חיותו, רק במעמקיה – נשמתו.
אסתר הראתה לעם את הדרך חזרה אל מקור קיומו. היהודים התענו שלושה ימים והתפללו לשוכן מרומים. נאחזו מחדש במסורת האבות ושבו למקור החיים.
הצלחתם של המן ושל כל זוממי הזדון, המנסים ללכוד את העם ברשתם, הופקעה מהמציאות לדורי דורות. סוד ההישרדות היהודית ניצח! הסוד טמון בחיות העם מתחת לפני המים, בתוך מי תורתו.
המן בדק את הסיכוי האסטרולוגי הטוב ביותר לביצוע זממו, ומצא כי חודש אדר הוא המתאים. אך נס פורים הוכיח ההיפך. הדגים חיים בהסתר. נקודת הנביעה של החיים אינה נראית לעין הגשמית, וממילא אינה בת מגע. יש לגלותה באמצעות ריבוי הרוחניות והקירבה אל הבורא.
גם הבורא מסתיר את הנהגותיו, ומי שאינו מחפש את האמת, אינו רואה אותה.
לאורך כל המגילה לא מוזכר שמו של הקב"ה, אף לא פעם אחת. ללמדך, כי שמו מבצבץ מבעד למערך ההסתר, ואין צורך להזכיר את השם עצמו. הרצף והסדר המתגלים בהיסטוריה, הם המגלים את שמו של הבורא, המנהיג את העולם. הכל ניתן להסבר, "תירוצים" קיימים לרוב, אך הסדר המתגלה באירועים המבוארים במגילת אסתר, משרטט קו הנהגה ברור, קו שנמשך מלמעלה, משמי מרומים.
לאורך קו היסטורי זה חי העם על פי ניסים שקרו בהסתר. דווקא בקרקעית ההסתר, כשחי העם את חייו הנבדלים מתחת לפני המים, רחוק מעיניהם של עמי הארץ, שם הוא מתברך.
מזל דגים מראה כי כיסוי והעלם אינם סימן להעדר קיום. אדרבה! בחודשו של מזל דגים מתגלה רובד הקיום האמיתי הטמון בעולם החומר. דווקא במעמקים הפנימיים טמונה תמצית הקיום הנצחי.
נס פורים אירע כאשר שב העם אל קרקעית חיותו, התכנס בבית אלוקיו וצעק אליו כדי שהױ יחייהו. נס פדותנו יפקדנו כאשר נשוב ונשחה אל קרקעית חיותנו, אל התורה הנצחית, נשתה ממימיה וממנה נשאב את חיותנו.
מזל החודש הוא דגים, לפי שבחודש זה הדגים שבנהרות ושבאגמים פרים ורבים. מזל דגים הוא מזל של ברכה, מפני שהדגים מכוסים מעין הרע, ואין היא שולטת בהם. אפילו במי המבול לא מתו הדגים, כיוון שהם לא השחיתו את דרכם.
בחודש זה אף עלה מזלם של ישראל שנמשלו לדגים. מה הם חיים במים, אף ישראל כל חייהם בתורה שנמשלה למים. וכשם שהדגים פרים ורבים בחודש זה, כך תורתם של ישראל עלתה להם בחודש זה פעמיים: בחודש זה נולד משה רבינו שהתורה נקראה על שמו (תורת משה), ובחודש זה חזרו וקיבלו את התורה מרצונם הגמור בימי מרדכי ואסתר.
בחודש זה נתברכו בני רחל ׀ בנימין, אפרים ומנשה בברכת יעקב אביהם: "וידגו לרוב בקרב הארץ" (בראשית מ"ח, ט"ז). והישועה החלה ב"איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי… איש ימיני" (אסתר ב', ה'), מזרע בנימין.