פרשת נס פורים המתוארת ב"מגילת אסתר" חתומה בחותם בולט של "ונהפוך הוא".
המאורעות שאירעו בימים ההם, אמנם כלולים במסגרת של הסתר, כאמור בתורה: "ואנוכי הסתר אסתיר פני" (דברים ל"א, י"ח), אולם כל מי שניחן בעין בוחנת יכול להבחין בבירור כי מתחת למעטה ההסתר,מתנהלים המאורעות על פי צו ההשגחה הפרטית.
ניתן להווכח בהתאמה מופלאה בין המאורעות השונים, שמגמתם הכללית שקופה ומעידה כי ההשגחה העליונה היא זו המנווטת אותם ביד אמן.
השתלשלות העניינים במגילה הינה מורכבת ומשתרעת על פני תקופה בת שנים. אולם מכל התמונה הנהדרת הזו, בולט הקו של "ונהפוך הוא".
ביום "אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם", בדיוק בו ביום: "ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". גם עמוד התליה שהכין המן בכדי לתלות עליו את מרדכי, שימש לתלייתו של המן עצמו. כיוצא בזה, פוגשים אנו את המן כשהוא מגיע לביתו של אחשוורוש לומר למלך לתלות את מרדכי, ודוקא הליכה זו אל המלך הופכת להיות צעד חסר תקדים של הענקת כבוד למרדכי והשפלת המן כאחד. גם משתה היין שיכול היה להחשב כשיא של גילוי חיבה כלפי המן, התגלה כנקודת השבירה שלו. מכאן והלאה החלה נפילתו המסחררת, מרום מעלתו אל תהום שאול.
במתכונת הנס של אותם ימים נקבע גם אופיו של זכר הנס לדורות. ענין זה מודגש היטב במגילה: "והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב, לעשות אותם ימי משתה ושמחה" (ט', י"ב). כל המגילה מתנהלת על פי קו של "ונהפוך הוא".
כאשר מבחינים אנו בסדרת התרחשויות, שלכאורה אין ביניהן כל קשר ענייני, ולמרות הכל הם מתקשרים ביניהם למערכת שלמה המצמיחה ישועה לישראל, אנו קוראים לה "נס". קל וחומר כאשר מהלכים אלו נוגדים לחלוטין את התכנון שקדם להם, זוהי התגלמות של המושג "ונהפוך הוא". כל מעשי אנוש שתוכננו לפרטי פרטיהם, הובילו לתוצאות מנוגדות לחלוטין. הדבר מאדיר את עוצמת הנס.
יש בתופעה זו כדי ללמדנו פרק נכבד במשנת האמונה. אין מקריות בעולם וכל הנעשה תחת השמש הינו מכוון בדיוק לרצון ההשגחה. פרשת התמוטטותו של המן מצביעה על העיקרון שלא לעולם חוסן, וכאשר חלפה השעה ששיחקה לו, לא עזרו לו לא כספו ורכושו ולא מעמדו המכובד שנראה היה כנצחי. אדרבה, דוקא אלו קירבו את מפלתו המוחצת. מאידך, ברצות ה' בעמו, סובב את הצלתם למרות החרב החדה שכבר היתה מונחת על צוארם.
הנביא קובע: "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" (ירמיה ל', ז'), מתוך הצרה תצמח הישועה. בספר "הרוקח", שחיברו אחד מגדולי המקובלים הקדמונים, כתוב שהמילה "ממנה" בחילוף אותיות היא "מהמן". רמז מקורי זה מלמדנו כי בסופו של התהליך התברר, כי דוקא באמצעות המן צמחה הישועה.
עומק הגילוי של "ונהפוך הוא", מורה שהצלחה, או כשלון, אינם פרי נסיבות "טבעיות". למרות כל החישובים הסבירים, כשעולה רצון מאת הבורא, הוא מקרב את ישועת ישראל. האמצעים לישועה עשויים להיות דוקא אלו שנראו לכאורה כמכוונים למגמה ההפוכה. זהו אחד הלקחים העיקריים שעלינו להפיק ממועד הפורים וממקרא המגילה.
נוסחת הפלא של "ונהפוך הוא", יש בה כדי לנסוך עידוד ותקוה לכל אדם הבא בשערי היהדות, לבל יתרפה ולבל יתייאש. גם אם שגה אדם והרחיק לכת, לא אפסה תקוותו! במאמץ כנה יוכל להפוך את הריחוק כמפתח לעליה מואצת.
באותה מידה, גם אם סובלים אנו מתופעות מכאיבות המציקות לעם ישראל מכל עבר, יבואו ימים אלו ויעידו כי ברצון ה', צרות אלו עצמן תהפוכנה לטובה ולברכה.