עם ישראל שורשו בשלושת האבות וארבע האמהות. הם רמוזים בשם "ישראל", הכולל את האבות והאמהות כולם. י – יצחק ויעקב, ש – שרה, ר – רחל ורבקה, א – אברהם, ל – לאה.
_x000D_
שרה, רבקה, רחל ולאה, ארבע האמהות אשר הקימו את בית ישראל, היו בטבען עקרות.
_x000D_
על שרה נאמר: "ושרי, אשת אברם, לא ילדה לו…" (בראשית ט"ז, א`).
_x000D_
גם רבקה נזקקה לנס מיוחד כדי ללדת. נאמר בפסוק: "ויעתר יצחק לה` לנוכח אשתו כי עקרה היא" (בראשית כ"ה, כ"א).
_x000D_
רחל, פנתה במר לבה אל יעקב במילים: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי" (בראשית ל`, א`)
_x000D_
ואילו לאה, אשר ילדה בזה אחר זה ששה בנים, נזקקה אף היא לסיוע מיוחד מן השמים. כדבר הפסוק: "וירא ה` כי שנואה לאה, ויפתח את רחמה", מכאן שמעצם טבעה היתה לאה עקרה.
_x000D_
בדברי רבותינו (בראשית רבה מ"ה, ד`) נשאלה שאלה: "ולמה נתעקרו האמהות? ר` לוי בשם ר` יוחנן: שהקב"ה מתאוה לתפילתן ומתאוה לשיחתן". האמהות היו עקרות, כדי שתתפללנה מעומק ליבן לישועה. במדרש זה מתגלה שהתפילה הינה מטרה, והצרות הינן אמצעי להביא את התפילה.
_x000D_
בכוחה של התפילה להעלות את האדם לדרגות גבוהות של אמונה וזיכוך. בהשתפכות הנפש בתפילה, הופכות אותן השגות לטבע בנפש האדם.
_x000D_
עדיין מן הראוי לברר מדוע הקב"ה גרם לכל האמהות להיות עקרות, ולא פקד אותן בקשיים שונים, כגון, מחלות, פרנסה וכדו`? מדוע חוו כולן אותה צרה? מדוע היה צורך להטיל את תפקיד הקמת עם ישראל על ארבע עקרות, הלא דבר הוא?
_x000D_
חשוב להתבונן עוד. מדוע היה הכרחי שראשי האומות עשיו וישמעאל יוולדו מהאבות הקדושים? וכי לא היה מתאים שלאומות נפרדות אלו יהיו אבות נפרדים משלהם?
_x000D_
להבנת סוגיה זו נתבונן בפסוק הראשון של ספר בראשית: "בראשית ברא אלוקים", ביאר רש"י: בשביל שני דברים שנקראו `ראשית` נבראו שמים וארץ – התורה ועם ישראל. התורה נקראת `ראשית` כפי שנאמר: "קנני ראשית דרכו". ישראל נקראו `ראשית` שנאמר: "ראשית תבואתה".
_x000D_
נקל להבין זאת בהקשר לתורה, שהרי על ידה התחדש העולם ובקיומה תלוי קיומו. אך מדוע זכו ישראל לכינוי `ראשית`, והרי ראשיתו של עם ישראל הוא אברהם אבינו, כיצד ניתן לקרוא `ראשית` לאדם שנולד מדורות קודמים? אילו היה אדם הראשון מקבל את הכינוי `ראשית` ניחא, אך מדוע יקרֵא אדם שנולד באמצע ההיסטוריה ראשית?
_x000D_
ניתוק וזיכוך
_x000D_
כדי שהתואר `ראשית` יוכל לחול על מייסדי עם ישראל, היה צורך ליצור שתי תוכניות. האחת ניתוק, והשניה זיכוך. בעזרתן ייפרדו המייסדים מהדורות הקודמים, ויהוו התחלה חדשה. ואכן, זו הייתה התכנית האלוקית.
_x000D_
האמהות היו עקרות, ובדרך הטבע לא יכלו להמשיך את שלשלת הדורות ולהוליד ילדים. לכן, אין לאותם דורות שקדמו לאמהות שייכות לבני האמהות. הקשר אליהם "נותק". הרן, אבי שרה, אינו נחשב לסבא של יצחק.
_x000D_
לו יצוייר שהרן יתייצב ויאמר שיצחק הוא נכדו, נשיב לו שלא כך הוא הדבר, שכן שרה אשת אברהם עקרה היא, ולנס שהתרחש סביב הולדתו של יצחק אין קשר להרן. ממילא, אין ליצחק אבינו קשר לדורות הקודמים, ויכול הוא להיקרא `ראשית`. דברים אלו כתובים בספר `בן יהוידע` למסכת נדרים (ל"ב, ע"ב).
_x000D_
נחה דעתנו בעניין ייחוסו של יצחק מצד אמו, אך מה בקשר לייחוסו של יצחק מצד אברהם אביו? והרי אברהם נולד בדרך טבעית לאביו תרח בן נחור. כיצד התנתק אברהם מן הדורות הקודמים?
_x000D_
למטרה זו הכין הקב"ה תכנית נוספת, תכנית הזיכוך. תכנית זו אמורה לטהר את אברהם אבינו ממורשת אבותיו, ולהפכו לאדם חדש לחלוטין, אשר ראוי לכינוי "ראשית". ישמעאל שיצא מאברהם, נטל עמו את מורשת האבות, שהייתה טבועה באברהם מהדורות הקודמים. תכונותיו של תרח עברו לישמעאל. דברים אלו כתובים בפירוש אור החיים לבראשית (ט"ז, ה`).
_x000D_
מסיבה זו היה צורך שהבן הראשון יהיה ישמעאל, הנקרא בדברי רבותינו קליפה. עתה גם נבין מדוע הוחלף שמו של אברם לאברהם רק לאחר לידת ישמעאל. כי כאשר לקח ישמעאל מאברהם את מורשתו של תרח, נהיה אברם לאדם חדש, והיה צורך לקרוא לו בשם חדש, כי אברם הקודם כבר לא היה קיים.
_x000D_
ניתוק וזיכוך בדור השני
_x000D_
תהליך ההתנתקות והזיכוך חזר על עצמו בדורם של יצחק ורבקה. רבקה שנולדה מבתואל, הייתה עקרה. יעקב נולד בדרך נסית. הקשר אל בתואל נותק. הוא אינו נחשב לסבא של יעקב!
_x000D_
עשו שיצא מיצחק, ספג את שארית הפסולת שנותרה ביצחק אבינו. אמנם פסולת זו אינה פסולת גמורה כישמעאל, ועובדה היא שישמעאל נולד מאמא אחרת ואילו עשו נולד מרבקה.
_x000D_
הניתוק בדור השלישי
_x000D_
גם רחל ולאה היו עקרות, זאת כדי ליצור ניתוק בין ילדיהן לבין לָבָן הארמי. מעתה לבן אינו נחשב לסבא של השבטים. יעקב אבינו מיטתו שלמה ואין בו פסול כלל, שכן היה זך וטהור. מעתה החלה הקמת המסגרת השורשית של עם ישראל, י"ב השבטים שיצאו מיעקב אבינו.
_x000D_
ישראל בנים למקום
_x000D_
לעקרותן של האמהות קיים תפקיד נוסף.
_x000D_
הפסוק אומר (דברים י"ד, א`): "בנים אתם לה` אלוקיכם". הייתכן? והרי בנים הם לאבות ולאמהות שילדו אותם? אלא שהאמהות עקרות היו, וכדי ללדת ילדים היו זקוקות לנסים מאת הקב"ה. ילדיהן לא באו לעולם בדרך הטבע. ממילא, הפכו בני ישראל להיות בניו של מקום, והם מתייחסים ישירות לבורא עולם.
_x000D_
עתה נוכל להבין את המשמעות העמוקה של הקמת עם ישראל משנים עשר השבטים.
_x000D_
המספר י"ב קיים רק בעולם העליון, כגון, י"ב מזלות ברקיע, י"ב שערי תפילה בשמים ועוד. השבטים שנולדו בנס ומתייחסים לקב"ה, שייכים במהותם לעולם העליון. ולכן, הם בנויים ממספר י"ב, שהוא מספר שמימי.
_x000D_
כמו כן, השם `ישראל` מעיד על מציאות זו. הנימוק בתורה לקביעת שם זה הוא: "כי שרית עם אלוקים… ותוכל" (בראשית ל"ב, כ"ט). עם ישראל הוא השר – השגריר של ה` בארץ, והוא נחשב כתייר בעולם הזה כדי לבצע שליחות מסויימת, ולחזור אח"כ למקומו הטבעי בעולמות העליונים.
_x000D_
נשמתו של יעקב אבינו חקוקה בכסא הכבוד, וממנה השורש לכל נשמות ישראל. נאמר במסכת תענית (ה`:) "יעקב אבינו לא מת", מה זרעו בחיים אף הוא בחיים, הוא השורש לחיותם של כל נשמות ישראל והוא חי במציאות בתוך נשמותיהם של ישראל לנצח. השורש של עם ישראל חקוק בכסא הכבוד בעולמות עליונים, ולכן, עם ישראל מורכב מהמספר השמימי – י"ב.
_x000D_
גם הנהגתו של הקב"ה כלפי עם ישראל היא הנהגה שמעל הטבע. נצחיות העם היהודי והתלאות שפקדו אותו לאורך כל הדרך, אי אפשר להסבירם באופן טבעי. ביאתו של העם לעולם היתה בנס וגם ההנהגה כלפיו מתנהלת בכללים שמעל לטבע.

_x000D_