"ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותאמר אם כן למה זה אנכי, ותלך לדרוש את ה`" (בראשית כ"ה, כ"ב). כתב רש"י: `ויתרוצצו`, רבותינו דרשו מלשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר – יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה – עשו מפרכס לצאת, ותאמר, אם כן למה זה אנכי, ותלך לדרוש את ה`.

"ויאמר ה` לה שני גוים בבטנך" – כתב רש"י: ע"י שליח, לשֵם נאמר ברוח הקודש, והוא אמר לה.

תשובתו של שם, הניחה את דעתה. רבקה חשבה שיש לה בן אחד הפוסח על שני הסעיפים, ותמהה, הייתכן שבן זה יהיה אחד משלושת האבות שיקימו את העם היהודי? ענו לה ברוח הקודש שמדובר בשני בנים, האחד יהיה זך וטהור, והוא זה שיצטרף לשלושת האבות.

בעל ה`אור שמח` בספרו `משך חכמה`, כותב לבאר את שאלתה של רבקה ותשובת ה` בפן נוסף: רבקה ראתה שבדור הראשון של האבות והאמהות – אברהם ושרה. הייתה הפרדה מוחלטת בין הטוב -­ יצחק, לבין הרע – ישמעאל. יצחק אבינו נולד משרה, וישמעאל נולד מהגר, שפחת שרה. ואילו אצלה בדור השני של האבות והאמהות, באו גם הטוב וגם הרע בלידה אחת. על כך התפלאה רבקה פליאה גדולה, מדוע יש צורך שהרע יבוא יחד עם הטוב? לכן הלכה לדרוש את ה`.

תשובת ה` לרבקה היתה: שני גוים בבטנך, כתב רש"י, גיים כתיב (חסר ו`), כמו גאים. כלומר, שני אנשים מרוממים וחשובים עתידים לצאת מיעקב ועשיו, והם אנטונינוס ורבי.

אין לדמות את שני האחים שבבטנך, לשני האחים יצחק וישמעאל. יצחק וישמעאל הם שונים לגמרי בעצם מהותם. יצחק היה הטוב המוחלט, וישמעאל – הרע המוחלט. לכן, יצחק נולד משרה וישמעאל נולד מהגר. מה שאין כן שני הבנים הנולדים לך. עשו, שהוא החלק הרע שבקרבך, גם בו מעורב חלק טוב, ותהיה תועלת רבה לעם ישראל ממנו, כדוגמת אנטונינוס, שהיה חברו של רבי יהודה הנשיא.

הואיל ושניהם נוצרו יחד, היחס ביניהם הוא כקליפה השומרת על הפרי, במצבים מסויימים עשו שומר על יעקב. הפסוק אומר: "הקול קול יעקב והידים ידי עשו" כשיעקב נוטש את תפקידיו הרוחניים, עשו מכה על ראשו וכאילו אומר: חזור לתפקידיך המקוריים. נמצא שעשו משמש כקליפה העוטפת את הפרי ושומרת עליו.

בגמרא במסכת ע"ז (ב` ע"ב) מתגלה תועלת נוספת הנובעת מהחיבור שבין עשו ליעקב אבינו:

הפסוק אומר: "מלכה ושריה בגוים אין תורה", ואמרו על כך חז"ל: אם יאמר לך אדם יש חכמה בגויים – תאמין.

מלכות אדום, ידה רב לה בפיתוח הטכנולוגיה בעולם. התפתחות זו, מסייעת לעם ישראל במילוי תפקידיו הרוחניים.

נתבונן בתרומתם של הפיתוחים הטכנולוגים להפצת לימוד התורה בעם ישראל. שעורי התורה מועברים מקצה העולם ועד קצהו באמצעות קווי הטלפון ויתר הפיתוחים הטכנולוגיים.

ואמנם, זו תהיה עיקר טענתה של מלכות אדום באחרית הימים, ביום הדין הגדול. צאצאיו של עשיו יציגו את המכשור שהמציאו ככלי שעזר לעם ישראל במילוי שליחותו בעולם. הם ירצו לקבל שכר על פועלם הטוב. הקב"ה ישיב להם: לטובת עצמכם התכוונתם. אמנם הועלתם בתוצאות של מעשיכם, אך לעצמכם התכוונתם ולא לתועלת עם ישראל.

בעניין זה חלוקים עשו וישמעאל. מובא בשם הגאון מוילנא ביאור על הפסוק: "אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה` אלקינו נזכיר".

אלה ברכב – המילה אלה, מתחלקת לשניים: א – לה.

א – הכוונה לראש והוא עשו, ל"ה – אלו 35 עמים שיצאו מעשו (70 אומות, חציים מבני עשיו וחציים מבני ישמעאל).

ברכב – הם יודעים לייצר (ניתן להוסיף שבשם עשו רמוזה תכונת העשיה).

ואלה בסוסים – א – הכוונה לראש השני שהוא ישמעאל, ל"ה – 35 עמים שיצאו מישמעאל. בסוסים – ביטוי לחיי הטבע, ללא שכלול האדם. בני ישמעאל חיים במדבר ולא תורמים לאנושות (ניתן להוסיף שמצב זה רמוז בשם ישמעאל – שומע ומדבר, אך אינו שייך לעולם העשייה).

לעומת עשו אשר הביא בעקיפין תועלת לבניו של יעקב, ישמעאל חי כקליפה נפרדת ולא עזר מאומה לעם ישראל. שום פיתוח טכנולוגי לא נזקף לזכות ישמעאל.

החיבור בין עשו ליעקב סייע לעם ישראל במילוי תפקידו בבריאה, הן כשמירה שלא יסטה מן הדרך והן בהעמדת אמצעים העוזרים למילוי תפקידו של עם ישראל. בעשו מעורב גם חלק טוב. מטעם זה הוא נוצר יחד עם יעקב. ישמעאל, לעומתו, אין בו מן הטוב, ואין לצרפו לישראל. לכן, הוא נולד משפחה, מהגר.  

על כך רמז שם בן נח בתשובתו לרבקה כי שני אנשים מרוממים עתידים לצאת משני הבנים שבמעיה – אנטונינוס ורבי. מובא בחז"ל שאנטונינוס זכה להציל את רבי ממוות, ובכך נצלה התורה שבעל פה.

כתבו התוספות במסכת עבודה זרה (י` ע"ב): "שכשנולד רבי גזרו הרומאים שלא למול, ואביו (הנשיא רבן שמעון בן גמליאל) ואמו מלו אותו. שלח הקיסר להביא את רבי ואמו לפניו (לחייבם מיתה). והחליפתו אמו – [אשתו של הקיסר] באנטונינוס (בנה של המלכה], והניקתו עד שהביאתו לפני הקיסר, ומצאוהו ערל, ופטרום לשלום. ואמר אותו הגמון (שהלשין): אני ראיתי שמלו את זה, אלא הקב"ה עושה להם ניסים בכל עת, ובטלו את הגזירה".

הצלת רבי יהודה הנשיא – עמוד התורה שבעל פה – התגלגלה דרך הקשר הראשוני שנוצר בין רבי לאנטונינוס.

התבוננות בסוגיה זו מגלה שגם לעשו ישנה תועלת מהחיבור ליעקב. מובא בתוספות שם: לסוף למד אנטונינוס תורה ונתגייר.

מסופר שם עוד שעבדיו של אנטונינוס חפרו מנהרה תת קרקעית מביתו לבית רבי, ויום יום היה מופיע בביתו של רבי ללמוד תורה.

כמו כן מצאנו גרים נוספים או צאצאי גרים שנולדו מצאצאי עשו, ביניהם: רבי עקיבא, שמעיה ואבטליון, רבי מאיר בעל הנס, אונקלוס הגר ועוד. בעוד שלא הצטרפו לעם ישראל גרים מבני ישמעאל. החלוקה ביניהם היא מהותית ושורשית. בעשו ובבניו מעורב גם חלק טוב, וישנה תועלת לשני הצדדים מהקשר ביניהם, לא כן ישמעאל, שנולד מהגר המצרית ללא קשר לאמהות.