באחת העיירות הנידחות שעל פני הגלובוס, מנותקים מן העולם, חיו התושבים בהשקט ובבטחה. חייהם התנהלו על מי מנוחות, הרחק מכל התפתחויות ומהפכות. כל צרכיהם, מצויים היו בשטחי העיירה. מגדלים היו משיבולי חיטה ועד לפירות, ואף את בגדיהם היו מייצרים בעצמם ממלאי הכותנה שגדלה בשדותיהם או מצמר שהפיקו מגז הצאן.
גם רופא היה בעיירה. לא שזקוקים היו לו במיוחד, שכן בריאים היו בני העיירה, אלא שעל כל צרה שלא תבוא, דאגו גם לרופא.
בין הלקוחות הקבועים של אותו רופא, היה אדם למוד חולי ומכאוב. דומה היה שעשה לו חוק ומשפט לבקר אצל רופא העיירה לפחות פעם בשבוע, אם מחמת מיחוש ואם מחמת חשש מיחוש. תמיד נמצאה הסיבה המתאימה, ואם לא נמצאה סיבה, הרי שדבר זה עצמו כבר מצריך בדיקה.
בכל פעם שהיה בא לבקש רפואה לחוליו, היה הרופא פונה אל חדר התרופות ורוקח עבורו סממנים שונים, מניח אותם ביד האיש, ומשלחו לשלום עד לחזרתו בפעם הבאה.
באחד הימים קיבל הרופא איגרת כי התפנתה עבורו משרה בעיר הבירה. שמח הרופא שמחה גדולה ומיהר להפרד מבני העיירה שהוקירו אותו על פועלו. גם אותו אדם למוד החולי הגיע להפרד מהרופא המסור. כשדמעות בעיניו שאל: "מה יהיה עלי, כלום תעזבני לאנחות? מי ימצא מזור למכותי, ומי ירקח לי אותן תרופות שהיית רוקח עבורי?"
השיב הרופא: "אמנם אני נוסע הרחק מכאן, אולם הכנתי עבורך תרופה מיוחדת. כל אותן תרופות שהייתי רוקח עבורך עד היום לא היו אלא תרופות מקומיות, אולם תרופה זו מועילה לכל המחלות כולן".
* * *
תקופת חודש תשרי היא זמן מיוחד, שבו הקב"ה קרוב אלינו מאד. בתקופה זו מלאים אנו במצוות: תקיעת שופר ומצוות תשובה, כפרות והושענות, סוכות וצום יום כיפור. בעת הפרידה, בסוף חג הסוכות, עומדים אנו ושואלים: `ריבונו של עולם, מה יהיה עתה?` והקב"ה משיב לנו: `עצרו נא יום נוסף, אתן לכם תרופה לכל הבעיות, והיא התורה. ביום זה אנו שמחים עם אותה מתנה נפלאה, שנתן לנו הקב"ה. סגולה היא לכל בעיה…