קיים קשר מהותי בין בריאת העולם על ידי האלוקים לבין יצירת המשכן על ידי האדם כדי לשכן בו את שכינת האלוקים. סוד המשכן ורז האדם כרוכים יחדיו בסוד הבריאה. משמעות הדברים היא אפוא רלוונטית לדורות כולם, כל עוד מתהלך האדם עלי אדמות.
_x000D_
_x000D_
בנייתו של המשכן לפי תכנית האלוקים מעניקה לו ממד של אין סופיות. אין הקבלה ודמיון כלל בין המשכן לבין מקדשי הפולחן האליליים שהיו זרועים ברחבי ארצות קדם. מלבד ההבדל התהומי בין אמת לשקר, גם מבחינה עובדתית המגמות היו שונות לחלוטין.
_x000D_
_x000D_
בחברה האלילית התנקזה הפעילות הרוחנית של היחיד ושל הציבור באתרי הפולחן וסביבם בלבד. היו אלו מקומות ריכוז למאמצי הפיוס של האלים הלאומיים. לפולחנים אלו לא היתה כל השפעה מוסרית מעדנת על החיים עצמם על הבתים פנימה. ויותר מכך, המגמה היתה הפוכה. ברוב המקרים פרצו חיי ההפקר והמתירנות גם אל חצרות המקדשים. אורחות הזימה והברוטליות הפכו לחלק מ"עבודת הקודש", ובאופן זה נהרו רבים למקומות אלו.
_x000D_
_x000D_
לעומת זאת, המשכן לא היה מוקד חייו של העם. משכנו האמיתי של היהודי מצוי בלבו, בביתו ובחברה שעליו להקים. כך נראה בעליל גם מהציווי: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שם כ"ה, ח'). לא נאמר: "בתוכו", שפירושו אשכון בתוך המבנה שתקימו לכבודי ולתפארת שמי, אלא נאמר: "בתוכם" בלשון רבים, ללמדנו שהשכינה אמורה לשכון בלבו של כל אחד ואחד מבני ישראל.
_x000D_
_x000D_
האלוקים התנה את קיומם של המשכן ושל המקדש ב"אם בחוקותי תלכו" (ויקרא כ"ו, ג'). אם החברה לא תהיה מבוססת על המסר האלוקי, אזי "והשימותי את מקדשיכם" (שם).
_x000D_
_x000D_
ה' אינו משרה את שכינתו, את שמירתו ואת ברכתו על ידי עצם הקמת המשכן וקיומו, אלא בצירוף קידוש חיינו הפרטיים והציבוריים וקיום מצוות ה'. דבר זה התאמת במאורעות ההיסטוריים של חורבן משכן שילה ושל שני בתי המקדש בירושלים.
_x000D_
_x000D_
עם זאת, מאפשרת בניית המשכן את השראת השכינה בעם. אכן, המשכן יאפשר לבני ישראל לשמור תמיד את צביון החברה האידיאלית, ולשמש כמופת לעמי העולם גם לאחר חורבנו.
_x000D_
_x000D_
המשכן נוצר לפי הדגם של היקום. משתקפת בו הבריאה כולה. אבני היסוד של היקום פשוטות הן במקורן ומשותפות לכל נברא. המגוון האדיר והשופע של תופעות הטבע, שורשו במינון ובהרכב משתנה של אותם יסודות בראשיתיים פשוטים. מן הגלקסיות האדירות ועד לגרגיר החול, כפופים כולם לחוקים פיסיקאליים בסיסיים אחדים.
_x000D_
_x000D_
גם עולם הרוח בנוי בצורה דומה. מערכת חוקי המוסר פשוטה היא ביסודה, ובמקביל לחוקי הטבע היא מתגלמת בכל היש המגוון הנברא בעולם, כולל כמובן באדם.
_x000D_
_x000D_
בבוא האדם לנסות להבין את עצמו ולעמוד על רזי ערכיו – עליו לחדור אל תעלומת המשכן. מבעד למעטה הגשמי של פרטי המבנה ושל כלי הקודש שהוצבו בו, עליו לחשוף את המהויות הרוחניות הגלומות בו. כך יגלה האדם את עצמו.
_x000D_
_x000D_
כשם שבכל תופעות הטבע קיימים רבדים-רבדים, כך הם פני הדברים גם במשכן ובאדם. כשם שחשיפת כל רובד מגלה שלמעשה, מדובר במכסה המסתיר רובד עמוק ממנו, כך הם פני הרבדים גם בנפשו של האדם. עמוקים הם רבדיו עד אין חקר.
_x000D_
_x000D_
הארון היה אחד מכלי המשכן. היה זה ארון מעצי שיטים, מצופה זהב מבית ומחוץ (שם י', כ"ב). הארון היה מרכז חיי עם ישראל. בארון הונחו שני לוחות הברית, אשר עליהם חרותים עשרת הדיברות. מתחת ללוחות אלו הונחו שברי הלוחות הראשונים ששבר משה ברדתו מן ההר, בעת שראה את העגל שיצרו בני ישראל בהעדרו. גם ספר התורה שכתב משה, הונח בארון ליד הלוחות.
_x000D_
_x000D_
הארון עמד במשכן בחדר הקרוי בלשון המקרא: "קודש הקודשים". רגל אדם לא עברה את סיפו של מקום קדוש זה. רק לכהן הגדול הותרה הכניסה אליו ביום אחד בשנה – ביום כיפור. כניסת הכהן אל קודש הקודשים סימלה את רגע הסליחה והכפרה, את ההתקרבות ואת הקשר שבין האלוקים לעמו.
_x000D_
_x000D_
מעל מכסה הארון, מעל הכפורת, השמיע האלוקים את דברו אל משה: "ונועדתי לך שם ודיברתי אתך מעל הכפורת… אשר על ארון העדות" (שם כ"ב). משם התקדש העם, עוצבה דמותו והוענקו משמעות וייחוד לחייו…
_x000D_
_x000D_
כך למד העם כבר בראשית דרכו, בניגוד למה שראה במצרים, שאין קדושה בעצמים, כי אם רק בדבר האלוקים. על כן מהווים דווקא הלוחות המונחים בארון נושאי הבשורה את מרכז חיי העם, למען יחדרו רעיון המוסר האלוקי וחזונו אל תודעת העם. הדגש הוא על תוכן הלוחות ועל תוכנו של ספר התורה המצורף להם. עליהם יכוננו את משטר חייהם בארץ כנען, הארץ שאליה מועדות פניהם.
_x000D_
_x000D_
בתוככי המשכן עמד שולחן לחם הפנים שעליו הניחו הכהנים מידי שבת שתים עשרה ככרות שהיו אפויות בצורה מיוחדת (שמות כ"ה, כ"ג-ל').
_x000D_
_x000D_
מידי שבוע בשבוע התרחש נס בלחם הפנים. כאשר החליפו בשבת את הלחם הישן בחדש, נמצא הלחם הישן חם ומעלה אדים. כל זאת כדי להראות שהשגחה פרטית מלווה את השולחן, ובאופן נרחב יותר היא מלווה גם את אפשרויות הכלכלה של עם ישראל. על האדם בכל הדורות להבין שגם פרנסתו מלווה היא בהשגחה ממרום, ואין היא שטח הפקר של 'כל דאלים גבר'.
_x000D_
_x000D_
השולחן עמד מול המנורה. הדבר בא לרמוז שעל האדם לכוון את אורחותיו בהתאם לאור ה' הבוקע מן המנורה, הוא אור התורה והאמונה. מידותיו של האדם ניכרות ביתר-שאת בשבתו ליד שולחנו, ולכן חשוב היחס הנכון שמקנים לשולחן ולעיסוק בו. על השולחן ניצב לחם הפנים, לרמוז שגם לחמנו יהיה כולו קודש, שיהיה זה לחם שהושג ביושר, וראוי להגישו לפני ה'.
_x000D_
_x000D_
באליגוריה שנוצרה סביב המשכן וכליו, נתפס השולחן כמייצג את תחום ההתפתחות הכלכלית של העם, תחום האמור להצעידו אל הרווחה החומרית.
_x000D_
_x000D_
על כן היה שולחן זה עשוי עץ, "עצי שיטים". העץ מסמל את ההתפתחות הדינמית, המתמדת והרעננה של האומה החותרת אל הפריחה ואל השגשוג הכלכלי. דוגמת האילן השולח את פארותיו לכל עבר, מצמיח ענפים מסתעפים, עלים לרוב, וצמרתו מתנשאת אל על.
_x000D_
_x000D_
אומנם משטח השולחן צופה ב"זהב טהור". הזהב – המתכת האצילה – מצטיין בכך שהוא מופיע בטהרתו ללא סיגים. שיני הזמן אינן מכרסמות בו, ואין לסביבה השפעה עליו. מטבע זהב שנמצא בים לאחר אלפי שנות שהִיה מתחת למים, נשאר בטהרתו. הזהב הוא סמל ליסוד המוסרי הטהור, הקבוע והמוצק, שביכולתו להשפיע על החיים ועל תנודותיהם, לייצב אותם ולעדנם.
_x000D_
_x000D_
השולחן המצופה זהב מלמד שעל שולחן הכלכלה העברית מוטלת הגבלה אחת בלבד: ההגבלה המוסרית. אין גבול לאפשרויות ההתפתחות החומרית, אך רווחתו החומרית של העם חייבת להיות מבוססת על בסיס טהור כטוהר הזהב. אנשים מעוניינים לפתח את כלכלתם, אך עליהם לשים לב לנקיון כפים, ליושר ולכבוד. אין ברכה בפרנסה הנעשית על חשבון הזולת.
_x000D_
_x000D_
בדרום ההיכל עמדה מנורת הזהב. המנורה היתה יצירה מרהיבה, שובת עין ביופיה, היא הותכה באש ויצאה ממנה בשלמות, מחוטבת ומעוטרת בכפתורים ופרחים. כולה עשויה מקשה אחת, זהב טהור מזוקק.
_x000D_
_x000D_
נאמר בתורה: "ועשית מנורת זהב טהור, מקשה תיעשה המנורה. ירכה וקנה, גביעיה, כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו" (שמות כ"ה, ל"א-ל"ב). המנורה כוללת סמלים רוחניים שונים, נפרט מעט:
_x000D_
_x000D_
"ועשית מנורה" – האדם הוא כמנורה. מסוגל הוא להאיר על ידי התורה והמעשים הטובים. גובה המנורה שמונה עשר טפחים, כמידת אדם בינוני. עליו להשתדל להיות יקר וחשוב כזהב טהור מכל סיג של עוון וחטא.
_x000D_
_x000D_
התנאי להחשב כמנורה טהורה הוא קבלת ייסורים ומירוק כל בדיל בלתי טהור – "מקשה תיעשה המנורה". הכאות בקורנס – שהן משל לייסורים – בונות הן את המנורה. כולה "מקשה", אין היא מורכבת מחלקים נפרדים. דבר זה משל הוא לאחדות כל האיברים, שלא יטמא אחד מהם או ירד באיכותו, וכך תיפרד איכותו מיתר האיברים.
_x000D_
_x000D_
מנורת הזהב בישרה שסוד האושר האנושי טמון ביכולת האדם לרתום את אישיותו למען מטרה נעלה ועליונה. מטרה שתעניק אחדות לנפש ותסיר ממנה את כבלי היצרים הנאבקים בתוכה. המשכן וסמליו מציבים תשובה לבעיות כל דור, גם לבעיות דורנו.
_x000D_