אדם יצא לטיול בג`ונגל. נהנה מהחיות הקטנות המקפצות בין העצים, עקב אחר ציפורים נדירות והתענג על סימפוניית צלילי היער.
לפתע, פגש קוף עומד לידו בגודל טבעי ובוחן אותו בעיניים סקרניות. האיש פנה בנימוס אל הקוף, ברך אותו לשלום והתעניין בשלומו. הקוף התגלה כידידותי והציע לאיש להתלוות אליו לסיור ביער.
"אתה יודע", פנה האיש אל הקוף, "יכול להיות שאנו קצת קרובי משפחה". הקוף נראה מתעניין, והאיש המשיך: "יש אצלנו אחד האומר שבני האדם נולדו מהקופים לפני שנים רבות. אולי אנחנו בכלל בני דודים".
הקוף התלהב מבן דודו החדש והראה לו בחדווה את כל פינות החמד ביער. בתוך כדי טיול הבחינו השניים באריה רעב המתקרב לכיוונם. האיש קפא תחתיו בתדהמה, רגליו נטועות למקומן בחרדה. אולם הקוף לא איבד עשתונות. הוא גרר אותו אחריו ועזר לו לטפס בזריזות על העץ הקרוב.
האריה לא הרים ידיים. "איני זז מכאן עד שאחד מכם יורד, ואז אשחרר את השני".
האיש הביט בקוף בחרדה, אבל הקוף מיהר להרגיעו: "אצלנו לא נוטשים חברים, אל תדאג".
כך ישבו על העץ במשך שעות. עצמותיו של האיש כאבו. הוא עייף ורצה רק לתפוס תנומה קלה. הציע לקוף שכל אחד ינמנם למשך שעה. כאשר יישן האחד, ישמור השני, וחוזר חלילה. האיש עצם את עיניו לשעה קלה.
כעבור שעה, שקע הקוף בשינה עמוקה, והאיש עמד על המשמר. מחשבות זדוניות עלו בילבו: "אם אפיל את הקוף הישן למטה, ייתן לי האריה לצאת לחופשי!"
הוא דחף את הקוף הישן. אבל הקוף התעורר מיד ולא אמר מילה. חזר וטיפס לאותו ענף שנדחף ממנו והמשיך לישון.
האיש הרגיש עצמו מבוזה בחברתו של הקוף.
לאחר מספר שעות שקע האריה בשינה עמוקה. הקוף אחז בידו של האיש, הוריד אותו מהעץ והראה לו את הדרך לצאת מהיער.
לפני שנפרדו אמר הקוף: "עשה לי טובה, אל תמשיך להסתובב ולהפיץ את השמועה שאנחנו קרובי משפחה, זה מעליב".
* * *
אם אדם אינו טוב מחר ממה שהוא היום, למה לו המחר?