ראו נא, מה עמוקה הייתה חכמתו של משה, המנהיג הישיש, כשנפרד מן העם בערבות מואב. שימו לב, עד מה מקיפה ובהירה הייתה נבואתו של האיש, שעה שנשא באוזני בני ישראל את המונולוג האחרון בחייו.
_x000D_
_x000D_
כל מה שכתוב בפרקים אלו משתלשל מעולם אצילותו של האיש שרוח אלוקים פעמה בו.
_x000D_
_x000D_
הפעם נמשכת העין אל אחת מבקשותיו הראשונות מן העם, אותה ביטא בתחילת מעמד הפרידה בטרם מותו, וכה אמר להם: "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק" (דברים א`, ט"ז).
_x000D_
_x000D_
"אתם", מזכיר להם משה, "תיכנסו עוד מעט לארץ ישראל, ואני כבר לא אהיה עמכם. בעזרת הא-ל תקימו בה את מדינת הייעוד העברית, ותעצבו את חברת התורה. אבקשכם, איפוא, שתניחו בתשתית חברתכם את ה`שמוע בין אחיכם`. כלומר, חנכו את עצמכם, כבר בראשית הדרך, לשמוע מה בפי רעיכם, הטו אוזן לדברי הזולת. הדבר חיוני לקיומכם.
_x000D_
_x000D_
לשמוע פירושו להאזין, ולהאזין פירושו להתחשב בזולת. להקשיב לו, בתשומת לב. לקלוט כראוי את מה שהוא אומר, להטות אוזן לדובר אליך. ובעיקר, להתייחס לטענותיו, להצגת העמדות השונה, וכמובן, לתת לו לסיים את דבריו בלא לקטוע אותם.
_x000D_
_x000D_
המילה "להאזין" באה מלשון "איזון". ואין איזון בתוככי לבו של אדם, בין איש לרעהו, בלא האזנה ראויה לשמה. גם חוש שווי המשקל הגופני מצוי, כידוע, באוזן הפנימית. ועל כן, נקבעו בגולגולתנו שתי אוזניים ופה אחד. השואף, שדבריו יהיו מאוזנים, ידבר נא מחצית ממה שהוא שומע אך יאזין כפול. זה סוד האוזן המאזנת, היוצרת קירבה, הבנה והרמוניה.
_x000D_
_x000D_
כמה קשה בקשתו של משה רבינו?
_x000D_
_x000D_
רש"י מוסיף בהבנת חובת השמיעה: "שמוע! לשון הווה".
_x000D_
_x000D_
לעולם אין לומר: "שמענו אותך כבר", שמענו בלשון עבר, וכך לאטום את האוזניים. כי אם שמוע, שמיעה בלשון הווה, כפעולה נמשכת ללא הרף. תמיד להאזין, תמיד להקשיב מחדש. אולי, בכל זאת, יש משהו בדבריו.
_x000D_
_x000D_
"שמוע" מבקש משה את העם, הנכנס לארץ, ואז קיים סיכוי לאפשרות גישור על פני פערים בחברה.
_x000D_
_x000D_
העם חייב להפוך את הפשרה ביחסים הבין אנושיים – לאידיאולוגיה, לאמצעי קיום יסודי. כי בה, בפשרה, משתקף הצדק ומשפטו.
_x000D_
_x000D_
"שמוע בין אחיכם".
_x000D_
לו ידעת כי הזולת אחיך הוא, פשוטו כמשמעו, או יותר נכון: לו חשת, כי אחיך הוא, עצמך ובשרך, כי אז, למרות השוני, המחלוקת והאינטרסים המנוגדים, היית מבין ויודע, שקיים משהו מהותי ושורשי המקשר ביניכם. היה לך קל יותר לשמוע מה בפיו. לו הייתה אחוות יסוד זו ברורה לך מעבר להתפלגויות שעל פני השטח – כי אז היית מסוגל לנסות ולהבין, לגשר ולחתור לקראת דו-קיום של פשרה.
_x000D_
_x000D_
קשה עליך השמיעה, משום שאתה חש ניכור כלפי הזולת, ורואה את עצמך כיחידה נפרדת ממנו, כמציאות בפני עצמה ולא כחלק מן השלם.
_x000D_
_x000D_
למעשה, כולנו, כל בני אנוש, שייכים למשפחה אחת. זו סיבה מספקת כדי לחיות בשלום. ואם מופנית דרישה זו כלפי המין האנושי כולו, בוודאי, שקולה חייב להישמע לפחות בתוך עם ישראל.
_x000D_
_x000D_
מעובד מספרו של הרב משה גרילק "פרשה ופישרה"
_x000D_