צלצל אליי אבא בשאלה דחופה. מחר בבוקר אמור בנו לצאת לטיול שנתי. היום הוא ממש לא התנהג טוב. האם כדאי לבטל לו את הטיול השנתי?
עניתי לו שעל הצד שכן, מומלץ לקחת את הכסף שהוא חוסך מביטול הטיול הזה, להניח אותו בבנק לכמה שנים, בכדי שבבוא העת הוא יוכל להשתמש בו לטיפולים רגשיים עבור הילד. מסתבר, אמרתי לו, שהוא יצטרך להכפיל את הסכום שיצטבר פי אין סוף, וסיכויי ההצלחה של הטיפול – בינוניים מינוס.
הוא שאל אם לא הגזמתי, עניתי לו שהמעטתי. מפני שטיול שנתי לילד, הוא חלום שעשוי להתפרס על פני כמה חודשים, וביטולו אינו נמצא בכלל באופציות הענישה.
איך מענישים?
ראשית, אנו חייבים להגדיר את המטרה. מטרת העונש היא להוביל את הילד אל דרך הישר. אנו עושים זאת על ידי הרבה חינוך, הרבה אהבה, גבולות ברורים, ומעט ענישה כשנצרך.
ענישה נכונה היא:
מידתית, הגיונית וסבירה – מקבילה למעשה שהוא עשה, לא חורגת ממנו, ומעט פחותה ממנו. דוגמא – ילד שמתקשה לקום בבוקר ייענש בכך שהוא לא יצא היום אחרי הצוהריים מהבית. נשים לב, שהענישה הגיונית ועשויה להתקבל גם על דעתו של הילד, שיבין את המסר. יש הורים שיתנו את העונש בכעס, וזה לא נכון, מפני שהכעס עצמו הוא עונש נוסף, וממילא מיותר לחלוטין; מפני שלא מגיעים לו כעת שני עונשים. אני כותב את זה במעט הומור, מפני שכולנו יודעים שאנחנו כמעט אף פעם לא כועסים מסיבות חינוכיות…
מומלץ להסביר לילד את ההיגיון בכך ש"מכיוון שאתה עייף בבוקר, היום תנוח בבית, תישן מוקדם, ומחר תקום מוקדם". גם אם הילד מודע מעט לציניות שבדברים, ומבין בהכרה או בתת ההכרה שאיננו משאירים אותו כדי שיישן מוקדם, שהרי על פי רוב הוא לא ישן מוקדם, הוא עשוי להפנים את המסר כמות שהוא.
תואמת גיל – לכל גיל העונשים שלו, ואנו חייבים לוודא שהענישה תואמת גיל. ענישה שאינה תואמת גיל, לא תובן על ידי הילד, וממילא לא תמלא את תפקידה.
ללא אלימות פיזית או מילולית – ציטטנו במאמר הקודם את רבי חיים מוולוז'ין שאמר לפני 200 שנה- "בדורנו, קשות אינן נשמעות". ובדורנו…?
סבלנית ועקבית – שום פעולה אינה פועלת ללא סבלנות ועקביות, ענישה ודאי. בהנחה שהענישה מקומית, מידתית והגיונית, אם החלטתי לשרש התנהגות מסוימת, אעשה זאת ברגיעה, אך תוך עקביות, עד שאגיע למטרה. מכיוון שעונש אינו אידיאל, אשמח תמיד לגלות שניתן לוותר עליו, במידה ואוכל להגיע לאותה מטרה ללא ענישה.
מינונים – שאיפתנו לעצב בית רווי אווירה נעימה. עד כמה שנעניש בצורה ובמינון הנכונים, נצליח לעצב בית שרובו חום אהבה, והתנהגות סבירה של הילדים. בבית כזה ניתן לסיים אירוע לא תקין, בנזיפה הערה או גערה קלה, בבית כזה לא זקוקים לענישה מרובה. בית כזה יהיה בית בו יהיה נעים לכולם לשהות, לילדים ולהוריהם.