קבוצת מדענים הכניסה חמישה קופים לכלוב. במרכז הכלוב הציבו סולם גבוה ועליו ערימת בננות.
_x000D_
בכל פעם שניסה אחד הקופים לטפס על הסולם כדי לקחת מהבננות, התיזו המדענים סילון מים קפואים על הקופים שנותרו בצד. הקופים הצטמררו ורעדו מקור, אך עדיין לא קלטו שהדבר קשור איכשהו לחברם שמטפס על הסולם. רק לאחר מטחי מים קרים רבים, קלטו הקופים את הרעיון. מאז, בכל פעם שניסה אחד הקופים לעלות על הסולם ולהתכבד בבננות, מנעו ממנו חבריו לטפס על הסולם בכח, ואפילו באלימות. הם לא רצו לסבול שוב.
_x000D_
הקופים התרגלו והפסיקו לנסות לקחת את הבננות, למרות היותן מפתות בהחלט. סילוני המים והמכות הרתיעו אותם.
_x000D_
לצורך המשך הניסוי הוציאו המדענים את אחד הקופים שהשתתף בניסוי, ובמקומו הכניסו קוף אחר.
_x000D_
משהבחין הקוף החדש בבננות, ניסה לעלות על הסולם, אולם הקופים הותיקים מנעו זאת ממנו בתוקף. הכו אותו, משכו בשערותיו והתעללו בו. הקוף החדש לא הבין מה קרה, אך נכנע לגורל ולא ניסה לטפס עוד על הסולם.
_x000D_
המדענים בחרו בקוף אחר מתוך הקבוצה והחליפוהו באחר. גם הקוף החדש כקודמו חמד את הבננות. הקוף "החדש" שקדם לו השתתף גם הוא בהכאתו באופן פעיל, הוא ראה בכך פולחן קבוצתי, למרות שלא ספג מטח מים קרים.
_x000D_
עם הקוף השלישי חזר הריטואל על עצמו – ניסיון לטפס, מכות והתעללות.
_x000D_
בהדרגה הוחלפו גם שני הקופים האחרונים, ותיקי הכלוב, שהשתתפו בפועל בניסוי הראשון, עד שלבסוף לא נותר אף קוף מהקבוצה המקורית.
_x000D_
בכלוב נותרו חמישה קופים שמעולם לא חוו את המקלחת הצוננת. הם גם לא ידעו על קיומה. ובכל זאת, בכל פעם שמישהו היה מנסה לעלות על הסולם, הוא היה זוכה למכות נמרצות, הם לא נתנו לשום קוף לטפס על הסולם.
_x000D_
אם ניתן היה לשאול את הקופים מדוע הם מכים את כל מי שמנסה לעלות על הסולם, קרוב לוודאי שהתשובה היתה: "לא יודע, ככה זה היה תמיד"
_x000D_
*           *           *
_x000D_
נשמע לנו מוכר?
_x000D_
עלינו לבדוק את נטייתנו לקיבעון, ולוודא שאיננו מתחפרים בהנחות היסוד שלנו, בלי לנסות לבדוק את מקורן ואת אמיתותן. מסתבר שהבדיקה תפתיע אותנו.
_x000D_
"הרבה יותר קל לפרק אטום, מאשר לפרק דעה קדומה" (אלברט איינשטיין).

_x000D_