לא, אין זו טעות דפוס. מטרת רשימה זו היא לדון במגילת הפורים מצד תוכנה הפנימי, שכל כולה הסתר דבר.
לכאורה אין במגילה זו אלא סיפור מעשה "יבש", עלילה מסויימת שאירעה לאבותינו בימים עברו. אך מתחת למעטה ההסתר, מתגלה תמונה שונה. פסוק אחד, בסופה של המגילה, יש בו להאיר את כל המגילה באור שונה.
וכך נאמר במגילה (י, ב): "וכל מעשה תקפו וגבורתו, ופרשת גדולת מרדכי אשר גדלו המלך, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס". פסוק זה בא לגלות את טיבה של המגילה. לאמור: אם מעונין אתה בפרטים היסטוריים מאותה תקופה, אם מעניינים אותך רק מעשי תקפו וגבורתו של מרדכי, לך לך מהמגילה! לשם כך תוכל להעזר בספר דברי הימים למלכי מדי ופרס. מגילת אסתר, היא אחד מכתבי הקדש, היא מחייבת לימוד מעמיק ועיון מדוקדק, ככל שאר ספרי התנ"ך, ושנעמיק נזכה לגלות טפח מהאור הגנוז בה.
המן לעומת מרדכי
מאבק איתנים לחיים ולמוות נערך בין המן האגגי ומרדכי היהודי. הם מייצגים שתי השקפות עולם מנוגדות, הנאבקות זו מול זו.
מיהו המן? מהי השקפת עולמו? מרדכי גילה לנו את הדברים: "ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו" (אסתר ד, ז) – "אמר להתך, לך אמור לאסתר, בן בנו של קרהו בא עליכם, שנאמר: אשר קרך בדרך" (מדרש רבה שם). שיטתו של המן שאין קשר בין המאורעות המתרחשים בעולם, כל פרט הינו "מקרה עוור", ואינו נובע כתוצאה מרצון ההשגחה העליונה. ואם כך הם פני הדברים, מה יפריע לו להתנכל ליהודים. "אידיאולוגיה" זו, ירושה היא לו מאבי אביו – עמלק. לסבא עמלק זכות יוצרים על שיטה זו, והוא שהורישה אח"כ לשונאי ישראל בכל הדורות. כאשר עם ישראל יצא ממצרים ביד רמה, באותות ובמופתים עד שכל באי העולם חרדו מפניהם, וכפי שנאמר: "שמעו עמים ירגזון – חיל אחז יושבי פלשת" (שמות ט"ו, י"ד), אחד היה שלא התרגש, עמלק. ולא עוד אלא שהוא מהין לנסות לפגוע בעם הנגאל. מנין לו לעמלק יהירות זו? זוהי תוצאה ישירה מגישתו כלפי מאורעות. הוא רואה בכולם מקרים עוורים נטולי משמעות וכיוון. ואם כן, רשאי הוא, לזנב בנחשלים שבעם. נכדו המן החזיק בשיטתו.
מן הצד שכנגד עומד מרדכי היהודי בגאון ואינו כורע ומשתחוה לא להמן ולא לשיטה שהוא מייצג. מרדכי היהודי מאמין בהשגחה עליונה המכוונת מעשים ומאורעות. הוא מחזיק בשיטתם של אבותיו היהודים, אשר הורישו מדור לדור את האמונה שאין מקריות בעולם, אלא הכל מחושב ומתוכנן היטב בהתאם לתכנית האלוקית.
בהתנצחות זו שבין השיטות, משמשת לנו המגילה כשופט.
נס פורים ומשמעותו
הבה נפתח את המגילה וננסה להסיר את המסכה המסתירה את עומקה, נמצא שמסובב כל הסיבות הוא הקב"ה, שנוכחותו מורגשת על כל צעד ושעל.
מגילתינו מעמידה אותנו על האמת שניסים גדולים ומופלאים מתרחשים גם בתוך מסגרות טבעיות. גם בתוך ההסתר, מתגלה ההשגחה העליונה מכוונת כל פרט ופרט.
את המאורעות שקדמו לנס פורים נוכל להכליל בשלשה:
א. בשנת שלש למלכו עשה משתה… כתוצאה ממשתה זה נידונה ושתי. מחפשים מועמדת אחרת לתפקיד המלכה, מקבצים נערות מכל רחבי המדינה, ובשנת שבע למלכו נלקחת אסתר אל בית המלכות. לפנינו שורה של מאורעות, החופפים פרק זמן של ארבע שנים.
ב. בימים ההם (הזמן המדויק לא התפרש), קצף בגתן ותרש ויבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש…
ג. אחר הדברים האלה (שוב אין תאריך מדויק) גידל המלך אחשורוש את המן… כל עבדי המלך כורעים ומשתחוים להמן, ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה… כתוצאה מכך, מבקש המן להשמיד את כל היהודים… ובחדש ניסן בשנת שתים עשרה הפיל פור. הגורל נפל על חדש אדר בשנת שלוש עשר.
לפנינו שלשה מאורעות, הרחוקים זה מזה בזמן ורחוקים עוד יותר מבחינת עניינם. והנה, בתוך תקופה קצרה ביותר, מתגלה קשר בין המאורעות. החל מיום י"ג בניסן, מתחילים לפתע הדברים להתגלגל בצורה בלתי צפויה, ותוך שלשה ימים בלבד, נהפכה הקערה על פיה.
ביום בו שלח המן את הספרים אל כל מדינות המלך, מזעיק מרדכי את אסתר ומבקשה: "לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה". בדיוק באותו לילה, נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרונות. בו בלילה, בא המן לבית המלך לומר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו. הוא נכנס לארמון בדיוק בשעה שבה קוראים הסופרים למלך את פרשת נסיון ההתנקשות של בגתן ותרש. המן מצווה להרכיב את מרדכי על הסוס ולהוליכו ברחוב העיר. מכאן ואילך, נפילתו המוחלטת של המן בלתי נמנעת: "אם מזרע היהודים מרדכי, אשר החילות לנפול לפניו, לא תוכל לו, כי נפל תפול לפניו" (אסתר ו', י"ג).
בעצם, מה קרה כאן? המאורעות השני והשלישי שצויינו לעיל, הצטרפו יחד, וכאשר המאורע הראשון של המלכת אסתר מצטרף אליהם אז… ונהפוך הוא!
לזאת יקרא נס! היש לנו שיעור מאלף מזה בתורת ההשגחה?
במגילת אסתר מודגש הקו "במדה שאדם מודד, בה מודדים לו", ומופיע בצורת "ונהפוך הוא". הרי לפנינו דוגמאות אחדות": א. "ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם… ישלטו היהודים המה בשונאיהם". ב. המן בא אל חצר המלך לומר למלך להשפיל את מרדכי ולתלותו על העץ, אך דוקא כתוצאה מהליכה זו מושפל המן והוא נאלץ לנשא את מרדכי ולהרכיבו על סוס ברחובות העיר. ג. המן נתלה על העץ שהוא מכין במו ידיו למרדכי.
הרי לנו פרק חשוב, במסכת ההשגחה, שאותו למדנו מן המגילה.
שילוב מדוקדק זה, שבין מעשים ומאורעות, המודגש במגילה, והגילוי שאין מקרה שקורה לריק, אלו הן הבשורות של מגילת אסתר, והלקח שעלינו להפיק ממנה.
גם בדורינו נצפה לישועת ה' באמונה שלימה בידענו כי כל הכלים לגאולה כבר מוכנים, אנו ממתינים שיצטרפו כאחד ויבקע אור הגאולה.
"להודיע שכל קויך לא יבושו, ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך".