הקשר של הורה לילדיו אינו מתבטא דווקא בהענקה חומרית. הקשר הנכון מתבטא דווקא בנתינה רוחנית, בבניית סולם ערכים נכון, בחינוך לערכי יסוד איתנים, ביצירת השקפת עולם מוצקה וברורה. זהו קשר אמיתי של נתינה העולה על כל ערך כספי אפשרי.
ניתן לשמוע לא פעם בווריאציות שונות מפיהם של הורים מאוכזבים ומתוסכלים, את המשפטים הבאים: 'מה לא קנינו בשבילך, ווקי-טוקי, רולר-בלידס, קורקינט, הארי–פוטר, אופניים חשמליות, מחשב נייד, מערכת סטריאו. את הירח הורדנו בשבילך. את כל הנשמה אנחנו משקיעים בך, וזו התודה רבה שלך?!?! זוהי הנחת שאתה מביא לנו?!?! זה הכבוד שאתה נותן למשפחה?!?!'
כסף, משחקים, בילויים וטיולים אינם הכול. אין די בכך. לא בהם מסתיימת ההשקעה בילדים!
השקעה אמיתית היא קשר בין לב ללב, קשר שלא נקנה באופן אוטומטי, גם לא מפני שאתה אביו הביולוגי או מפני שאת האם הרית וילדת אותו.
קשר הוא תוצאה ישירה של השקעה אמיתית פנימית, לא משהו חיצוני המסתכם ברכישת צעצועים וממתקים.
ילד המקבל הכול, אך לא זוכה לראות את אביו יותר מאשר דקה פה ודקתיים שם, הוא ילד מאושר פחות מילד אחר שאינו מקבל הרבה מבחינה כלכלית, אך יש לו אבא שמשקיע בו את הנשמה. אבא שמקשיב, אמא שצועדת איתו, הורים ששמחים איתו, כואבים איתו, חווים יחד את רגעיו המרגשים ומשוחחים בצוותא על התחושות ועל המחשבות. זהו ילד שחש שאוהבים אותו באמת ומחנכים אותו, ובהחלט יש סיכוי סביר לראות ממנו נחת.
השקעה היא בניית המשפחה והתא המשפחתי תוך מתן תשומת לב מרבית ומקסימלית לכל אחד מבני המשפחה, בכל גיל ובכל מצב.
האדם הוא יצור שכלי ומורכב, ומשום כך תהליך לימודו את מכמני החיים הוא ארוך. במשך שנים ארוכות רוכש האדם הרגלי חיים ודרכי התמודדות. התורה מייחסת חשיבות מרבית לתא המשפחתי, כי הוא בונה את עתיד האדם ומקנה לו את הרגלי חייו.
כיום, עסוקים כולם בחיפוש אחר פתרונות שונים ומגוונים לצרת הלחץ. ניתן להתחיל במנת טיפולים הוליסטיים או בחוג להרפיה, להמשיך בטיפולי חשמל על ידי קוסמים ללא מגע, ולסיים בכדור קטן וזעיר ש"מסדר לנו את המוח".
הייתי ממליצה על ארגון ובניה של התא המשפחתי המביא לרוגע ולפורקן רוחני של כל בני הבית. אין אחרי מי לרדוף או את מי להשיג, העולם יתוקן בקצב שלו בעזרת שותפים נוספים למשימה, ולא בכוחותיו של אדם בודד. כאשר ישכילו המבוגרים לחשוב באופן זה, ללא ספק ישודרו הדברים גם אל הצעירים ותורגש תחושת שחרור גדול בלחצי היומיום.
תרופת הפלא לחינוך טוב יותר היא השראת אוירה נעימה, רגועה ומתוקה בבית. אמנם, התהליך הוא ארוך ודורש מאמץ רב והשקעה נפשית לא מעטה, אך התוצאות הן נהדרות ומרהיבות. המתיקות שבלימוד והיופי שבהתנהגות בדרך ארץ – מקרינים תקווה וחן על נשמותיהם הרכות של ילדינו. מומלץ איפוא להשקיע – המאמץ שווה ומשתלם.
עלינו לזכור שנושא החינוך הוא העומד בראש סולם העדיפויות, שכן, הוא הבסיס והיסוד להמשך קיומנו. על אברהם אבינו אבי האומה היהודית, נאמר (בראשית י"ח,י"ט): "כי ידעתיו… למען אשר יצווה את בניו… לעשות צדקה ומשפט". דרכו החינוכית היא שעמדה לו ובזכותה הוא נבחר לדורות עולם.