ר` ישראל היה הרוח החיה בכל מעשה צדקה וחסד בעיירה. דואג לאלמנות, אב ליתומים, שומע בקשות אביונים ומכלכלם. הונו הרב שבא לו מעסקיו המסועפים, לא היה נחלתו הבלעדית. שותף היה לו בעסקיו, שותף שהרווחים כולם נזקפו לזכותו, הקדוש ברוך הוא. תמיד היה אומר כי אילמלא אותו שותף, אף הוא היה מחזר על הפתחים.
אכן, ר` ישראל לא הכזיב את שותפו. את ממונו היה מחלק ביד רחבה לכל נזקק, מך, דל, רש ואביון. מדי יום לאחר תפילת שחרית אפשר היה להבחין בתור ארוך המשתרך ליד מקומו של ר` ישראל, איש איש ומשאלת לבו. ור` ישראל, אינו משיב פני איש ריקם.
בין העומדים עמד יהודי נכבד שעסקיו נקלעו לקשיים, וכמעט מט ליפול. למרות הבושה החליט לגשת לחלות את פני ר` ישראל שיזכהו בהלוואה נכבדה, למען יוכל לשוב ולעמוד על רגליו. ר` ישראל מקשיב ומרחם, מוכן הוא להיענות לבקשה, אולם לא כאן הוא המקום המתאים לכך. "סור נא אל ביתי בשעה עשר בדיוק, שם אתן לך את הסכום שלו הנך זקוק לשיקום עסקיך". הלה נפרד ממנו בתודה והבטיח כי אכן יבוא.
למחרת שוב משתרך התור הקבוע. גם הפעם עומד אותו יהודי וממתין לתורו. ניגש אל ר` ישראל ומציג לפניו בקול מתחנן את מצבו הקשה ואת בקשתו הדחופה להלוואה נכבדה שתעמיד אותו על רגליו. "אנא ממך", מתחנן הוא "עשה עמי חסד". ר` ישראל מביט נכחו ותמה: "הן אתמול ביקשת אותה בקשה והשבתיך שתבוא אל ביתי ואמלא את בקשתך. מניח אני כי לא יכולת לבוא בשעה היעודה. אל תיפול ברוחך, בוא היום באותה שעה ותקבל את הסכום שלו אתה נצרך". נפרד היהודי בתודה ומבטיח כי אכן יבוא.
למחרת, עמדו בתור אנשים אחרים, מלבד איש אחד שהיה כאן שלשום, היה אתמול, ונמצא היום. ר` ישראל האזין בשלישית לסיפורו העצוב של אותו יהודי, מהנהן בראשו ברחמנות, ומסביר לו כי שלשום וגם אתמול המתין לו בביתו, אולם הלה לא בא. "כנראה, קשה לך לבוא בשעה זו, הבה נקבע לשעה אחת בצהרים היום בביתי. הטוב בעיניך זמן זה?" היהודי מהנהן בראשו, מודה מקרב לב ומבטיח לבוא.
הוא לא הגיע. למחרת שוב עמד בתור, כאילו לא קרה דבר. ר` ישראל אינו מאבד את סבלנותו ומקשיב שוב לקול תחנוניו המתעצמים מיום ליום, ומבקש כי יסור אל ביתו שם ייתן לו את מלוא הסכום שביקש, רק יואיל לבוא. אם חשבתם כי אותו יהודי הגיע, טעות בידכם.
* * *
ריבונו של עולם מוכן לסייע לנו, אולם עלינו להתקרב אליו כדי לקבל שפע זה!