על המקרר בביתו של ידיד ותיק ראיתי סטיקר צהוב, מהסוג שמצמידים לשמשה האחורית של המכונית. היה כתוב שם באותיות גדולות "ילדים הם ברכה!". הזדהיתי עם הכיתוב, אך לרגע קט בלבד, שכן בשורה שמתחת, באותיות קטנות יותר, נרשם: "אחרי 9:00 בערב".
_x000D_
_x000D_
הציניות, על חשבון הדבר הטוב ביותר שיכול להיות לאדם, הכעיסה אותי. התפלאתי על ידידי, המוכר לי כאדם בעל גישה בריאה לחיים, איש נבון ופיקח שאינו ממהר להגרר אחרי בדיחות תפלות.
_x000D_
_x000D_
ידידי שראה אותי מתבונן על הסטיקר, חייך חיוך כאוב ואמר: "מה לעשות, מה שנכון נכון".
_x000D_
_x000D_
כאשר נוכח שהמבט שלי אינו משדר הבנה, המשיך: "תראה, הם משגעים אותי הילדים האלה, שיהיו בריאים. לא נותנים לי מנוחה, אין להם טיפת משמעת. הכל מגיע להם, חייבים לתת להם כל מה שרק אפשר, ואילו הם לא מושיטים אפילו אצבע קטנה כדי לעזור לנו. אני ואשתי "נקרעים", והם עושים "מה בראש שלהם. בלילה, לאחר השעה 9:00, כאשר הם ישנים יש לי שקט. תאמין לי, עכשיו הם כמו מלאכים".
_x000D_
_x000D_
לבי השתתף בצערו, הבנתי את תסכולו. נזכרתי בתובנה ששמעתי פעם מאדם חכם שאמר: "ההורות היא המקצוע הקשה ביותר. למרבה הפלא הוא ניתן תמיד לחסרי נסיון…"
_x000D_
_x000D_
שאלתי אותו: האם מלבד תליית סטיקר על המקרר, הוא עשה פעם משהו בעניין זה? האם ניסה לעזור לעצמו אי פעם בצורה רצינית? לברר מה מניע את התנהגותם של הילדים? מה עומד מאחורי חוסר המשמעת? מדוע הוא צריך לדבר אלף פעמים עד שיש תזוזה כלשהי בצד השני? כיצד הוא יוכל לגרום שהילדים יהפכו למשתפי פעולה ולבעלי משמעת?
_x000D_
_x000D_
התשובה שקבלתי היתה בהחלט צפויה, הוא מעולם לא עשה מאומה בעניין. לא התעניין, לא למד, לא קרא ספרים, לא התייעץ עם אנשי מקצוע, אפילו לא ניסה לדבר עם בעלי נסיון רב ממנו. הוא פשוט נתן לעניינים להתגלגל, בתקווה שיהיה טוב (אחרי 9:00 בערב…), בצפיה שהענינים יסתדרו מאליהם.
_x000D_
_x000D_
וכך בכל יום מוציאים הוא ואשתו את גרונותיהם בתקווה שהילדים ישמעו להם. הם צועקים, כועסים, מאיימים, האווירה נעשית עכורה, הילדים אינם רגועים וההורים מתוסכלים מהמצב.
_x000D_
_x000D_
וכל זה למה? כי הם מעולם לא ניסו להתעניין וללמוד, כיצד לדבר באופן שהילדים ישמעו, כיצד לגרום לכך שהאווירה בבית תהיה רגועה ונעימה, ושהילדים ישתפו פעולה ויקלו על ההורים.
_x000D_
_x000D_
כן, אלו אינם חלומות באספמיה. אלו דברים שבהחלט אפשריים, אפשר להיות הורים רגועים ונינוחים לילדים ממושמעים ומשתפי פעולה. אולם כמו כל דבר טוב "זה לא בא ברגל", יש צורך להתאמץ לצורך כך, להתעניין וללמוד.
_x000D_
_x000D_
התוצאות עתידות להתגלות בשטח, והלא יאומן עתיד להתרחש.
_x000D_
_x000D_
כן, גם לפני 9:00 בערב.
_x000D_
_x000D_