"שמי שירי" – הציגה את עצמה בסיומו של סמינר "ערכים" במנצ`סטר – "למען האמת לא תכננתי להגיע לכאן. עד היום לא היה לי כל קשר לדת או לדתיים, ומעולם לא נפגשתי או שוחחתי עם אדם חרדי. הייתה לי משנה סדורה בכל הקשור ליהדות, ולא חיפשתי דרך לשנות את תפישתי. אני מוכרחה להודות שהגעתי לכאן מתוך שעמום בלבד. תיארתי לעצמי שיגיעו לכאן סטודנטים נוספים ויהיה שמח".
_x000D_
"אם שמתם לב, התווכחתי ונלחמתי על דעותי לאורך כל הסמינר. לא היתה הרצאה אחת שלא השתתפתי בה, וזה לא היה קל. למען האמת, לא האמנתי שזה יקרה לי, אבל אני מחוייבת להודות שאכן… התורה אמת! מה לעשות! מסתבר שטעיתי".
_x000D_
"אתם בודאי שואלים את עצמכם האם מחר אני מתחילה לקיים מצוות? טוב… אז ממש ממש לא. אני אמנם מסכימה שהתורה אמת, אבל איך אומרים? טוב לי ככה… נוח לי איך שאני".
_x000D_
ביקשתי את רשות הדיבור:
_x000D_
"תגידי לי, שירי, אפשר לשאול אותך ארבע שאלות קצרות?"
_x000D_
"כן בהחלט, בשמחה" – ענתה. שקט השתרר באולם.
_x000D_
"האם יש בורא לעולם?"
_x000D_
"בהחלט" – השיבה שירי.
_x000D_
"האם הוא נתן לנו תורה?"
_x000D_
"מסתבר שכן" – ענתה.
_x000D_
המשכתי להקשות: "האם הוא חפץ שנקיים את מצוותיו?"
_x000D_
"בטח, בשביל מה הוא נתן לנו את התורה? כדי שתעמוד בארון?"
_x000D_
"ועכשיו לשאלה האחרונה ברשותך. האם הוא שומע אותנו כעת?"
_x000D_
"אז ככה… מאחר והוא משגיח עלינו בהשגחה פרטית, ברור לי שהוא שומע אותנו" – השיבה שירי בפשטות.
_x000D_
פניתי אל קהל הסטודנטים הצעירים: "עכשיו בואו ונסכם".
_x000D_
"שירי טוענת שיש בורא לעולם. כמו כן, היא מסכימה לחלוטין שהוא נתן לנו את תורתו. היא גם מודעת לעובדה שהוא חפץ שנקיים את מצוותיו, והיא מודה שהוא שומע אותנו. ומה הוא שומע? הוא שומע ששירי אומרת שעד היום היא לא קיימה את מצוות התורה, שהוא כל כך חפץ שנקיים, מפני שלא האמינה באמיתותן. כעת היא מודה שתורתו אמת, אלא שהיא עדיין מסרבת לקיים את מצוותיו כיון ש… `טוב לי ככה… נוח לי איך שאני…` אם הקב"ה כל כך רוצה ששירי תקיים מצוות, מה הוא צריך לעשות עכשיו?"
_x000D_
דממה!
_x000D_
* * *
_x000D_
שני איברים משפיעים על אורח חיינו, המוח והלב. המוח משמש כמשכן השכל, ואילו הלב משמש כמשכן הרגש. שניהם משפיעים על החלטות האדם לאורך ימי חייו. כאשר גובר כוחו של הלב, האדם צועד בדרך הנוחה והקלה. ואילו כאשר השכל גובר, האדם צועד בדרך האמת, גם אם אינה נוחה וקלה.
_x000D_
ההבדל בין האנשים המבקשים לחיות חיים נוחים לאנשים המחפשים את האמת אינו ניכר בדרך כלל, שכן גם אנשי האמת מבקשים חיי נוחות, ואילו האנשים החפצים בחיים הקלים גם הם מחפשים את האמת. את ההבדל ביניהם ניתן לגלות בעיקר כאשר מתגלה סתירה בין הדרך הקלה לאמת. בעוד שהמחפש את הנוחות "ימכור" את האמת עבור נזיד הנוחות, יאלץ איש האמת לוותר על חיים קלים למען האמת בה הוא מאמין.
_x000D_
כדי לשכנע איש אמת לשנות את אורח חייו, כל שנדרש הוא להציג בפניו את האמת. משהכיר בה, הוא יקיים אותה מתוך עקרון, באש ובמים. לעומת זאת, כאשר נציג את האמת לאדם המחפש נוחות, הוא יסרב לשנות את דרכו, גם אם יודע שאין היא הדרך הנכונה.
_x000D_
הדרך היחידה לשכנע אותו לשנות את דרכו, קיים רק כאשר סירובו ללכת בדרך האמת תגרום לו סבל וייסורים. אז "ישתכנע" ב"אמיתות" הדרך. הסיבה לכך היא כי הוא השתכנע שדרך האמת היא גם נוחה.
_x000D_
מכיוון שאין לך אדם שאין בו גם מוח וגם לב, לכן נדרש הוא לשתי הדרכים, וכפי שנאמר (דברים ד`, ל"ט): "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה` הוא האלוקים…". כדי ללכת בדרך ה` נדרש האדם לידיעת שתי שפות, שפת השכל ושפת הלב.
_x000D_
מסיבה זו מופיעים בתורה, זה לצד זה, פסוקים המלמדים על אמיתותה, ופסוקים המלמדים על שכר מקיימיה ועל כדאיות ההליכה בדרכה. האיזון בין שתי הדרכים הוא המדבר לאדם המצוי.
_x000D_
*
_x000D_
גם לאחר שפתחה האדמה את פיה ובלעה את קורח, וגם לאחר שמתו מאתיים וחמישים מקטירי הקטורת, סרבו בני ישראל להכיר בבחירת אהרן. במקום להודות על האמת הם טענו נגד משה ואהרן (במדבר י"ז, ו`): "אתם המיתם את עם ה`". מיד החל הנגף בעם: "ויהיו המתים במגיפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות, מלבד המתים על דבר קורח".
_x000D_
עם סיום המגיפה מצווה הקב"ה על משה לבצע מבחן נוסף (במדבר י"ז, י"ז): "דבר אל בני ישראל, וקח מאיתם מטה מטה לבית אב, מאת כל נשיאיהם לבית אבותם, שנים עשר מטות, איש את שמו תכתוב על מטהו. ואת שם אהרן תכתוב על מטה לוי, כי מטה אחד לראש בית אבותם. והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אִועד לכם שמה. והיה האיש אשר אבחר בו, מטהו יפרח, והשכותי מעלי את תלונות בני ישראל, אשר הם מלינים עליכם".
_x000D_
למחרת חוזר משה לאוהל מועד, וכאשר הוא מוציא את מטות השבטים, הם מגלים (שם כ"ג): "והנה פרח מטה אהרן לבית לוי, ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים". כשראו בני ישראל כי פרח מטה אהרן, הם חזרו בהם מתלונותיהם: "ויראו ויקחו איש מטהו". שתיקה כהודאה.
_x000D_
שאלות רבות עולות מסדר התרחשות האירועים. מדוע ביקשו מקטירי הקטורת לעמוד למבחן במשכן? האם לא ראו כיצד נבלע קורח מנהיגם בבטן האדמה? כיצד העזו בני ישראל לטעון כלפי משה לאחר נס הקטורת: "אתם המיתם את עם ה`"? האם לא ראו בעליל שה` בחר באהרן ולא במקטירי הקטורת? בנוסף, מה היה במבחן המטות הפורחים, שלא היה במבחן הקטורת? והרי בשניהם הוכח בעליל כי ה` בחר באהרן.
_x000D_
התשובה היא כי גם לאחר מות קורח, ושריפתם של מקטירי הקטורת, לא השכילו בני ישראל להחדיר לליבם כי ה` בחר באהרן, כי המוות לא פגע בהם. רק לאחר שפרצה המגיפה, שתק הלב מזעפו, והותיר את הבמה לשפת השכל.
_x000D_
רק לאחר שחוו על בשרם את ייסורי השקר, הם הבינו מהי האמת, וכשהבחינו בפריחת מטה אהרן, הם קבלו אותה בשלמות!

_x000D_