התכוננתם פעם לראיון עבודה? אם כן, בוודאי אתם מכירים את המשפטים הבאים: "פסיכולוג מוסמך מזמין אותך להכנה אישית ומקצועית להצלחה בראיון עבודה", או: "הכנה לראיון עבודה יעזור לכם לעבור אותו ולהישאר בחיים".
ספרים רבים נכתבו כדי לקבוע את כללי הזהב להצלחה בראיונות מסוג זה. רק מי שנדרש אי פעם לתחום זה, יודע שהכנת מרואיינים לראיונות עבודה הפכה למקצוע לכל דבר ועניין.
ובכן, לפני שאתם יוצאים לראיון, עמוסים בעצות ובטיפים, אני מבקש להעניק לכם טיפ נוסף. איכפת לכם?
במשך שנים ארוכות שהה יוסף בארץ נכרייה, לאחר שנמכר לעבד בידי אחיו. כשהגיע לבית פוטיפר, הוא זכה לחסד ולהערכה, אך לא לזמן רב. אשת אדוניו טפלה עליו עלילה שפלה, והוא נאסר בבית האסורים למשך שתים עשרה שנה.
מצבו של יוסף היה בכי רע. הוא היה עבד, ובאותם ימים לזבובי הקיר היו זכויות רבות יותר מאשר לעבדים. הוא היה עברי מאמין בא-ל אחד בארץ אלילית. נוסף לכך, הוא היה נער יפה תואר בארץ התועבות הבלתי מוגבלות. ניתן להניח כי מצבו של יוסף לא יכול היה להיות גרוע יותר.
לפתע, ללא כל הכנה מוקדמת, הוא נקרא להתייצב לפני פרעה – המושל ה"כל יכול" של מצרים. הוא נלקח ממאסרו במהירות שיא, מוכנס אל הספר, מורד אל בית המרחץ, מוזנק לחנות הבגדים הממותגת של הארמון, ועוד לפני שהוא מצליח לעכל את הנעשה, הוא עומד לפני פרעה. ניתן לקבוע בוודאות כי יוסף לא יכול היה להכין את עצמו למפגש מסוג זה מסיבה פשוטה: גם בחלומו לא יכול היה יוסף לחשוב על תרחיש כה דמיוני. על כן, קרוב לוודאי כי התנהגותו במפגש תהיה טבעית ונטולת טיפים תעסוקתיים.
יוסף מביט סביבו ומגלה את כל חרטומי מצרים. הוא מבחין בפותרי החלומות, ולאט לאט חודרת למוחו ההכרה כי מבין כל פותרי החלומות המקצועיים, הממלאים את מצרים רבתי, בחר פרעה להשתמש בשירותיו דווקא. אין ספק כי ראיון עבודה הנפתח בנקודה זו, הינו משאת נפשו של כל מרואיין. כדי להצליח בראיון מסוג זה, כל מה שנותר למרואיין הוא לא למעוד.
וכך מתואר הראיון (בראשית מ"א, ט"ו): "ויאמר פרעה אל יוסף, חלום חלמתי ופותר אין אותו. ואני שמעתי עליך לאמר, תשמע חלום לפתר אותו". כל שנותר ליוסף הוא לפתור את חלום פרעה ולזכות להילת עולם. אולם יוסף, שלא למד את כללי זהב-ההצלחה, אינו מחזיק בידיו מחשב נייד כדי להיראות חשוב, הוא גם אינו מנסה להסביר עד כמה צודק פרעה בהערכתו זו. הוא מבצע, לכאורה, טעות קריטית ועונה: "בלעדי, אלקים יענה את שלום פרעה". רבנו בחיי מסביר: "בלעדי – השיב יוסף, אין כוח החכמה והבינה בי, אלא חוץ ממני, זהו שאמר `בלעדי`, כלומר, זולתי. אלהים יענה את שלום פרעה – הכל בא מכוח אלהים, שהוא בעל הכוחות כולם, והוא יעזור אותך מצער החלום ופתרונו".
במקום לנצל את המעמד ולקדם את עצמו, במקום למנף את המהפך המדהים ולהשתחרר מהכלא המצרי, בחר יוסף להסיר מעליו את הילת הזוהר הפתאומית. הוא גילה באוזני פרעה שהערכתו אליו מוטעית, ואין הוא יודע לפתור חלומות. אם ירצה הבורא – אדע, ואם לא – לא אדע. עלינו לזכור, כי המראיין היה מלך, ולא עוד, אלא שכופר בעיקר היה.
נראה, כי יוסף הצליח לבצע את כל הטעויות האפשריות בזמן הקצר ביותר. האם אתם מעוניינים לדעת האם הוא התקבל ל"עבודה"? הוא התקבל, אך לא למשרת פותר חלומות זוטר. הוא התמנה למשנה למלך. ולא עוד, אלא שאפילו פרעה הכופר הצהיר בניגוד לאמונתו המצרית (בראשית מ"א, ל"ח): "הנמצא כזה איש, אשר רוח אלהים בו".
האם גם אנו היינו נוהגים כיוסף בראיון עבודה מסוג זה? האם גם אנו היינו מאפשרים לג`וב מעין זה לחמוק מתחת ידינו?
על אירועים מעין אלו אמר דוד המלך (דברי הימים א`, כ"ט, י"ב): "והעושר והכבוד מלפניך, ואתה מושל בכל".
לפני שאנו יוצאים לראיון עבודה, מומלץ לקרוא פעם או פעמיים את התיאור הדרמטי של המפגש הראשון בין פרעה ליוסף. הדבר ישרה עלינו בטחון בה`, מחולל הראיונות כולם.