הפרשה המשמעותית כל כך של קבלת התורה מזכירה לנו כי תפקידנו המרכזי בחיים, הוא להנחיל אותה לילדינו בטהרתה, בשמחה ובאהבה, ממש כביום נתינתה מסיני. איך עושים זאת?
הרב פינקוס זצ"ל, היה מסייע במשך שנים ארוכות לתנועת התשובה. אחת האמירות העמוקות שאמר הרב פינקוס הייתה – "'ערכים' חושבים שאדם חוזר בתשובה בזכות ההוכחות שלהם, ולא היא. אחרי שהמרצה גמר למסור את מערך ההוכחות לאמיתותה של התורה והיהדות, נאום שארך 3 שעות, אנשים חוזרים בתשובה. אבל מדוע? הסיבה האמיתית היא, מפני שהם שמעו את פסוקי התורה הקדושים. הקדושה של הפסוקים מחלחלת לליבם החרב מרוחניות, מחיה אותו בטל תחייה, וכך חוזר האדם בתשובה".
הרב פינקוס אמר את אותו הדבר גם בתחום החינוכי, לגבי הילדים. וכך דבריו – "כאשר ילד אומר בילדותו 'תורה ציווה', למרות שהוא לא מבין בכלל מה הוא אומר, חודרות המילים לנשמתו, ומשפיעות עליו".
ייתכן שאפילו 30 שנה אחרי, אם תתגלע אצלו חלילה בעיה של שלום בית, המילים הטהורות שהוא 'דקלם' בילדותו יסייעו לו להתאפק, לא להגיב, ולפתור את הבעיה בנחת וברוגע, בעודה באיבה.
על כך נאמר – "הלא כה דברי כאש נאום ה'" (ירמיהו כג, כט), המצוות הן אש אלוקית שמבעירה את הקדושה בנשמתו של האדם בכלל, ובנשמת הילד הרך בפרט. לכן תפקידנו למלא את הבית במצווה, בהידור מצווה, בהלכה ובהידור הלכה, מתוך הבנה שהקדושה הזו מחלחלת פנימה, ומשפיעה מאוד על נשמתו הזכה של הילד.
והנה משל מצקלונו של הרב פינקוס – אדם קונה רכב חדש, הוא נכנס לתוכו ונוסע. לאחר כמה מאות ק"מ, נעצר הרכב ולא מגיב. הוא מתקשר נזעם לסוכן בסוכנות הרכב, ושופך עליו את מררתו. הסוכן רק שואל אותו: "תגיד, תדלקת את הרכב?" וכשהקונה הכעוס משיב ש"לא, למה שאתדלק? קניתי רכב חדש, הוא אמור לנסוע!" הסוכן נלאה מלהתווכח ולהסביר, וכך מסתיימת השיחה.
מיודענו, שהבין כי ברירה לא נותרה לו, הולך ברגל לתחנת הדלק עם ג'ריקן ריק, וכשמנסה המתדלק לעזור לו ולמלא את המיכל בדלק, הוא פוער עליו זוג עיניים משתוממות ושואל – "האם נראה לך שאני אלכלך את הרכב היפה שלי עם חומר עכור שכזה?" המתדלק עונה לו בניחותא – "לרכב הזה יש יצרן, שבנה אותו בצורה מסוימת, הוא החליט שעם דלק הוא ייסע, ובלי דלק לא"; ובזה מסתיים הדיון.
בתפילה אנו מדברים עם ה', בתורה ה' מדבר איתנו. רמח"ל כותב, שה' יצק לתוך כל אות מאותיות התורה את קדושתו. הדלק שמחיה את העולם, את היהודי ואת ילדו; הוא התורה הקדושה. אין ליהודי דלק אחר.
כשמלמד האב את ילדו תורה בטהרתה, הוא מעניק לו את הכוח הרוחני הגדול בעולם, כוח שיזכה אותנו, בעזרת ה', לגדל ילדים טובים ויראים לעבודתו יתברך.