_x000D_
_x000D_

בטחון עצמי
_x000D_
 לעיתים קרובות אנו נתקלים באנשים, שיש בהם כמיהה להיות בעלי בטחון עצמי רב יותר. אולי אפילו אנו נמנים על קבוצת האוכלוסיה הזו… אנשים בעלי בטחון עצמי, נתפסים כאנשים שיודעים לעמוד על שלהם: על זכויותיהם או על עמדותיהם, להיות נחושים ואסרטיביים בעת הצורך, לדעת לסרב במקום בו לדעתם נכון לסרב – ולדרוש במקום בו נכון לדרוש, ובכלל, להביע את עצמם יותר ובצורה בהירה וחד משמעית יותר.
_x000D_
בטחון עצמי, הינו אמנם משאלת לב של רבים, אולם מעבר לכך: לבטחון עצמי ישנה חשיבות רבה. נרחיב בכך מעט:
_x000D_
במהלך חיינו, אנו נתקלים לא אחת באנשים בעלי סגנון אגרסיבי, העומדים תמיד על זכויותיהם ועל עמדותיהם, מבלי להביא בחשבון את המחיר. הם עלולים לפגוע בדרך באנשים אחרים ולהשפילם, הם עלולים לפגוע בעקרונות שלהם עצמם, אולם מאומה לא יעצור אותם בדרכם להשגת מטרותיהם. גישה זו, כמובן, אינה ראויה ואינה נכונה.
_x000D_
לעומת זאת, אנו נתקלים לא פעם באנשים בעלי סגנון פאסיבי: אנשים מהסוג הזה – מאמצים סגנון התנהלות שמבוסס על 'ותרנות' ועל המנעות גורפת מעמידה על שלהם. אין ספק, שאנשים מעין אלו – יחסכו מעצמם קונפליקטים רבים עם אנשים אחרים, אבל מצד שני, לגישה זו יש גם חסרונות לא מבוטלים:
_x000D_
ראשית, יש לדעת, שאנשים פאסיביים – עשויים להיות משעממים יותר… החברה, הסביבה – עלולות לא למצוא בהם ענין, שכן הענין נוצר דוקא על ידי הקונפליקט שבין בני האדם, המתאגר את הסביבה. אנשים שנתפסים כ'רכרוכיים', כחסרי עמוד שדרה – יהיו מטבע הדברים אנמיים יותר, חסרי ביטוי, וממילא – חסרי משמעות, אפרוריים ומשעממים. אין בהם אוטנטיות. הם עשויים להיות ותרנים, אולם אין זו הוותרנות המעוררת חיבה בקרב הסביבה, משום שאין מדובר ב'ותרנות מבחירה' – אלא מחוסר נכונות לעמוד על דעתם. אנשים אלו, במקרים רבים, אינם 'בוחרים' בחיים – אלא 'בורחים' מהחיים… מדובר במילים המורכבות מאותן אותיות, אך ההבדל ביניהן – שמים וארץ!
_x000D_
 כיצד נזהה חוסר בטחון עצמי
_x000D_
 לפעמים, חוסר הבטחון העצמי ברור לאדם. הוא מרגיש את החשש והפחד להגיע למצב של קונפליקט מול הסביבה, והוא מודע לכך שהוא מוותר לשם כך על הבעת עמדתו או על זכויותיו. אולם במקרים אחרים, האדם אינו מזהה את חוסר הבטחון העצמי, אלא תולה את התנהלותו בסיבות אחרות.
_x000D_
לדוגמה, אדם יכול לחשוב שהוא נמנע מלהביע בחברה דעה שאינה בקונצנזוס, מתוך כבוד לחברה ומתוך רצון להמנע מלפגוע באחרים. במקרה אחר, הוא עלול להמנע מלעמוד על זכויותיו, בכדי שלא לגרום אי-נעימות לסביבה. במילים אחרות: במקום לזהות חוסר בטחון עצמי, הוא תולה את התנהלותו במניעים מוסריים…
_x000D_
אולם לאמיתו של דבר, מדובר בחוסר בטחון עצמי. חשוב שנבין, שהרבה יותר קל לאדם להסתתר מאחורי מניעים מוסריים, מאשר להכיר בכך שהוא חסר בטחון עצמי. אילו יוותר על זכויותיו וימנע מלעמוד על שלו רק בשל חוסר בטחון עצמי – הוא יחווה תחושת החמצה וכשלון, בעוד כאשר הוא עוטף את חוסר הבטחון העצמי במניעים מוסריים – ההרגשה נוחה בהרבה.
_x000D_
כיצד בכל זאת יוכל האדם לזהות האם התנהלותו נובעת מתוך חוסר בטחון עצמי או ממניעים אחרים, מוסריים למשל?
_x000D_
פשוט מאד…
_x000D_
על האדם למצוא דמות מסויימת, למשל: של חבר שניחון בבטחון עצמי רב, ולבחון כיצד הוא היה מגיב באותה סיטואציה. האם הוא היה עומד על זכויותיו ועל עמדותיו? האם הוא היה מוותר עליהן? לאחר מכן, על האדם לבחון עם עצמו, כיצד הוא עצמו היה מרגיש אילו היה נוהג כמו אותו חבר… האם הוא היה מרגיש טוב יותר? נעים יותר? האם ההתנהלות הזו היתה נתפסת בעיניו כ'הצלחה' – או כ'כשלון'?
_x000D_
אם לאחר הבדיקה מתברר לאותו אדם, שהוא היה מרגיש טוב יותר ונוח יותר אילו היה פועל מתוך בטחון עצמי, כמו אותו חבר – כנראה שהתנהלותו הנוכחית נובעת מתוך חוסר בטחון עצמי ולא ממניעים אחרים כלשהם. אולם אם הוא מרגיש, שהתנהלות כזו היתה גורמת לו תחושת אי-נוחות, והוא היה מרגיש חוסר שביעות רצון מהאופן בו פעל – אין בהכרח, שהתנהלותו מונעת מתוך חוסר בטחון עצמי, ויתכן בהחלט שהיא מבוססת על מניעים אחרים, חיוביים ביסודם. לדוגמה: ותרנות מבחירה – הינה מעלה מצויינת וערכית, שממלאת את האדם בתחושת סיפוק… אך זאת בתנאי שמדובר אכן בוותרנות מבחירה, ולא ממקום של אילוץ: ותרנות מאולצת – תעורר רגשות הפוכים לחלוטין, ותגרום לאדם להתמלא ב'רעל רגשי'…
_x000D_
ככלל, על האדם לנסות ולזהות, כיצד הוא היה רוצה ובוחר לפעול אילו היה לו בטחון עצמי. ככל שהפער בין התנהלותו הנוכחית, להתנהלות, שבה הוא היה בוחר אילו ניחן בבטחון עצמי, גבוה יותר – הרי שהדבר מעיד על התנהלות הנובעת מתוך חוסר בטחון עצמי. וככל שהפער הזה נמוך יותר –נראה שהתנהלותו אינה נובעת מחוסר בטחון עצמי, אלא ממניעים אחרים – כמו למשל: מחוסר רצון להשתנות, וכיוצא בזה.
_x000D_
 ארגז כלים לרכישת בטחון עצמי
_x000D_
 אם מבקשים אנו לחזק את ההערכה העצמית שלנו, ובנגזר מכך גם לחזק את הבטחון העצמי שלנו – נוכל להשתמש בשני כלים חשובים ויעילים, שעשויים להועיל במידה רבה:
_x000D_
ראשית, יש לחדול לחלוטין מכל השוואה מול הסביבה. אם ברצוננו להשתפר ולהתקדם, אל לנו לעשות זאת באמצעות השוואה מול הסביבה, מול אנשים אחרים, אלא באמצעות השוואה של מצבנו היום – מול הגירסה הישנה שלנו בעצמנו אתמול…
_x000D_
כאשר אנו עסוקים בהשוואה שלנו מול הסביבה, אנו שוקעים בקנאה המוציאה את האדם מן העולם, ופוגעים בערך העצמי שלנו – תוך תחושה, כביכול, שהאחרים טובים מאתנו בכל התחומים. במקום לעסוק בהצלחותינו שלנו, אנו עסוקים רוב הזמן בהצלחותיהם של אחרים ובכשלונותינו שלנו.
_x000D_
לעומת זאת, כאשר ההשוואה תהיה בין מצבנו כיום לבין מצבנו אתמול או שלשום – הרי שההתמקדות תהיה בנו עצמנו: בהצלחה שלנו, ביכולות שלנו, בכשרונות שלנו, וגם במעשים שאנו צריכים לעשות בכדי להצליח יותר… כך, ייקל עלינו לזהות את הנקודות בהן עלינו להשתפר בכדי להצליח יותר, ואנו נוכל להתקדם צעד אחרי צעד, עקב בצד אגודל.
_x000D_
יש לזכור, כי את ההצלחה – לא ניתן לבחון במדד אבסולוטי. הלא רבי ישראל סלנטר כבר היה אומר, כי ייעודו של כל אדם – נקבע על פי היכולות והכישורים שלו! כלומר: מה שנחשב כהצלחה עבור פלוני – עשוי להחשב ככשלון עבור אלמוני, וכך גם להיפך. משום כך, כאשר אנו מבקשים להעריך את מצבנו שלנו, ולבחון את הצלחתנו – עלינו לערוך את ההשוואה רק מול היכולות והכשורים שלנו, שיעניקו לנו מדד ריאלי באשר למידת הצלחתנו ביחס למצופה מאתנו, וממילא – גם יסייעו לנו לבסס את ההערכה שלנו ביחס לעצמנו.
_x000D_
זהו, איפוא, כלי ראשון שביכולתו לסייע לנו לבנות הערכה עצמית ובטחון עצמי, ולדחוף אותנו להצלחה. אולם מלבדו, נזכיר כלי נוסף, שאף הוא עשוי להיות יעיל ביותר:
_x000D_
אחד האמצעים היעילים ביותר לצורך שיפור הבטחון העצמי, הינו: תרומה לחברה. העזרה לאחרים עשויה לגרום לנו להרגיש טוב יותר עם עצמנו, ולזכות בתחושת עוצמה וחוזק. העזרה לזולת מעצימה בראש ובראשונה אותנו, עוד לפני שהיא תורמת את תרומתה לזולת הנעזר על ידנו.
_x000D_
מכאן ואילך, הדברים כבר עשויים להתגלגל מאליהם: עזרה לזולת – יוצרת העצמה עצמית, העצמה מאפשרת מיצוי טוב יותר של היכולות, מיצוי היכולות מגביר את הבטחון העצמי, מה שמאפשר לנו להיות יעילים יותר וגם לתרום לסביבה יותר, וכן הלאה…
_x000D_
 בטחון עצמי – נרכש בילדות
_x000D_
 הבנו, איפוא, עד כמה משמעותי הוא הבטחון העצמי לכל התנהלותנו היומיומית. דוקא משום כך חשוב שנדע, כי הבטחון העצמי אינו תכונה מולדת, אלא תכונה נרכשת. הוא מושפע מחוויות שונות שחווינו בעבר, לעיתים אפילו בגילאי הילדות המוקדמת, בשלבי החיים הראשונים.
_x000D_
נקח לדוגמה פעוט בן שנתיים, שמנסה לבנות מגדל מקוביות. הוא מציב קוביה אחת, מעליה קוביה נוספת, אולם כשהוא מציב את הקוביה השלישית – כל המגדל קורס… הפעוט כמובן פורץ בבכי, הוא מתוסכל, וכאן, עומדות בפני אמו שתי אפשרויות:
_x000D_
היא יכולה להרגיע אותו ולבנות במקומו את המגדל. בטווח הקצר, זו השיטה היעילה ביותר כדי להקל על הילד. מהר מאד הוא יפסיק לבכות ויעבור למשחק הבא… אבל בטווח הארוך – גישה זו גורמת לפעוט להפסיד משהו משמעותי ביותר בחייו: את תחושת ההצלחה, ואת יכולת ההתמודדות עם משבר.
_x000D_
ילד שחסכו ממנו משברים, מפתח אמונה, שעל פיה הוא אינו מסוגל להתמודד עם משברים. תחושה זו, מתורגמת באופן אוטומטי לתחושת חוסר בטחון עצמי, שכן אם האדם אינו מסוגל להתמודד עם משברים – הרי שכל משבר עלול להכניע אותו, וממילא, הוא חלש ביחס לחיים הרצופים במשברים.
_x000D_
לפעמים, נפגוש בילד שהצליח מאד בישיבה קטנה, אבל כשהוא הגיע לישיבה גדולה – הוא נשבר מהר מאד. מדוע? משום שבילדותו – לא לימדו אותו להתמודד כיאות עם משברים, ולכן, ברגע שבו צצו קשיים מסויימים עם המעבר לישיבה גדולה, שבה הדרישות גבוהות יותר, והיחס האישי מצומצם יותר – הוא עמד חסר אונים מול המשברים שפקדו את חייו, הרים ידיים ונכנע…
_x000D_
אבל אם נחזור כעת אל הילד בן השנתיים, שהמגדל שבנה קרס – נגלה כי ישנה דרך נוספת בה אמו יכולה להתמודד עם התסכול והאכזבה שלו: היא יכולה ללמד אותו, שלא קרה שום דבר… שבע יפול מגדל – וקם… היא יכולה לעודד אותו לנסות שוב, ושוב, ושוב – עד שהוא יצליח בסופו של דבר. באופן זה, הילד יחווה את תחושת ההצלחה – שהרי הוא התמודד והצליח לבנות את המגדל בעצמו, אבל חשוב מכך: הוא ילמד להכיל את המשבר, להתמודד מולו, ולהתגבר עליו!כשהילד הזה יצא אל החיים, בחיידר, בישיבה קטנה, בישיבה גדולה, או בהמשך חייו כבוגר – הוא יהיה מצוייד בכלי שאין ערוך לשוויו: הוא ידע להתמודד עם משברים! הוא לא יקרוס כתוצאה מכל משבר חולף… הוא יצליח להתגבר על משברים, הוא יצליח לעמוד מולם ולהמשיך בדרכו אל ההצלחה, וממילא, הוא גם יהיה חדור בבטחון עצמי, שהרי הוא יודע שיש ביכולתו להתגבר על משברים שיצוצו בחייו – מבלי לקרוס ומבלי להתמוטט!
_x000D_
להבנה הזו, אודות הגורמים לחוסר בטחון עצמי ואודות חשיבות יכולת ההתמודדות לגבי המשך החיים – ישנה חשיבות רבה, מעבר להבנת המנגנון כשלעצמו. משום שכהורים, מוטלת עלינו אחריות גם לדאוג לחוסנם הנפשי של ילדינו, ולנהוג עמהם באופן שיאפשר להם להתמודד היטב במהלך המשך חייהם הבוגרים!
_x000D_
כהורים עלינו לזכור, כי אין אדם שאינו חווה משברים בחייו. אין מי שמצליח תמיד. הדרך היחידה בה אנו יכולים להעניק לילדינו את יכולת ההתמודדות מול משברים – הינה על ידי שנתמוך בהם ונעודד אותם כאשר הם ניצבים מול משברים קלים בילדותם, ונלמד אותם להתמודד עם המשברים הללו בהצלחה! רק באמצעות אימון השריר הזה, של ההתמודדות מול משברים – נוכל להעניק לילדינו את החוסן הנפשי שילווה אותם למשך כל חייהם!
_x000D_
 עידוד ופרגון
_x000D_
 וכיצד נעודד את הילד להתמודד מול המשבר ולא להכנע מפניו?
_x000D_
הכלי העיקרי העומד לרשותנו הינו: עידוד ופרגון! הכלי הזה – יעיל מכמה סיבות: ראשית – הוא מעצים את הילד, מפתח את הבטחון העצמי שלו, מחדיר בו את התחושה שהינו יכול ומסוגל להתמודד עם משימות ומשברים, וממילא – הוא יגרום לו לנסות להתמודד, וגם להצליח.
_x000D_
אם תגובתו של ההורה תהיה: "אוי ואבוי… מסכן… מה אתה יכולת לעשות? זו לא היתה אשמתך" – המסר הוא: המשבר גדול מכפי מידותיך, ואתה מהוה קרבן של המציאות. אולם אם התגובה תהיה: "אכן, זה לא נעים, אבל אני בטוח שתצליח להתמודד!" – הרי שזו תגובה מעצימה, שתגרום לילד להרגיש שהוא מסוגל להתמודד, תביא אותו לנסות לעשות זאת, ובסופו של דבר תגרור בעקבותיה את ההצלחה.
_x000D_
אולם מעבר לכך: כל אדם, ובפרט ילד – אוהב שמפרגנים ומחמיאים לו. אנשים מוכנים לעשות דברים גדולים מאד, בכדי לזכות להערכה. ואם הדברים אמורים במבוגרים – הרי שבילדים אמורים הם בקל וחומר בן בנו של קל וחומר… כאשר הילד יתרגל לכך, שהתמודדות עם משבר גוררת בעקבותיה הערכה, פרגון ומחמאה – הוא יהיה מוכן להתאמץ רבות כדי לזכות בהערכה הזו.
_x000D_
ככלל, חשוב לדעת, שכאשר נבנית בין ההורה והילד מערכת של 'חיזוקים' ו'פרגון' – הילד נהפך במידה מסויימת ל'תלותי' בהורה בבחינה זו, שהוא מוכן להתאמץ בכדי להמשיך את גלגל הפרגון. התלות הזו, בדרך כלל, חיובית. היא תגרום לילד להרגיש שייך יותר אל הבית ואל המשפחה הגרעינית, ותמנע ממנו להסחף אחרי חברה שעלולה להוביל אותו למחוזות הרחוקים מהדרך בה הוא חונך, וממילא גם ממערכת החיזוקים שהוא מצפה לה מצד הוריו.

_x000D_
_x000D_

_x000D_