"ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו"
(כה, ב) – השימוש במילה "ויקחו" במקום "ויתנו" מעורר את התהייה המפורסמת: מדוע כאשר התורה מדברת על פעולה של 'נתינה' הוא קוראת לך 'לקיחה'? חז"ל מסבירים, שהנתינה הינה בראש ובראשונה לטובת הנותן. במילים אחרות: כשהאדם נותן, הוא למעשה "לוקח לעצמו". כיצד? ישנם שלושה תחומים בהם האדם מקבל ע"י הנתינה: רוחנית, נפשית ופיזית.
רוחנית: חז"ל מבארים כי הנתינה מרחיבה את ליבו של האדם ומטפחת בו מידות של חסד ורגישות לזולת. הנתינה מאפשרת לאדם להתעלות מעל יצר הממון, האגו והאנוכיות, ולהתחבר לערכים של חסד, 'ואהבת לרעך כמוך', ועוד.
נפשית: מחקרים פסיכולוגיים רבים מדגישים את ההשפעות החיוביות של נתינה על הרווחה הנפשית של הנותן. הוכח כי הנתינה משפרת את תחושת האושר והסיפוק, ומגבירה את תחושת המשמעות בחיים, הביטחון והערך העצמי של הנותן.
פיזית: מחקרים קליניים מוכיחים כי הנתינה מחזקת את הבריאות הפיזית, משפרת את תפקוד מערכת החיסון ומפחיתה את הורמוני הלחץ. אנשים העוסקים בתמיכה חברתית ובמעשי נתינה מדווחים על לחץ דם נמוך יותר, ובריאות כללית טובה יותר.
יחד עם המעלות הרבות בנתינה, אנו מצווים ליתן ולעזור לא מפני הרווח האישי שיש לנו מהנתינה, ולא כדי לקבל את השכר הצפוי, אלא מפני שכך ציווה אותנו השי"ת.
ואמרו על זה במשנה (אבות א, ג) "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס". וביאר המהר"ל (דרך חיים): "אין הפירוש שיעבוד את השי"ת בשביל הטוב. רק שהטוב נמשך מזה. ופירושו ברור הוא, שאין ראוי שיהיה עיקר העבודה בשביל זה". וכך גם מבאר התוספות יו"ט שגם אומנם מי שנותן או עושה כל מצווה מסיבה אחרת יקבל עליה שכר, ואף נחשב עבד ה', "אבל אתם אל תהיו כמותן אלא גדולים מהם ועבדו מאהבה בלבד". וכמו שכתוב (תהלים קיב, א): "הללויה אשרי איש ירא את ה' במצוותיו חפץ מאוד" – "במצוותיו נאמר, ולא בשכר מצוותיו" (עבודה זרה יט).
גאון תורת הנפש, המשגיח הרב אליהו דסלר זצ"ל, (מכתב מאליהו) מבאר את רעיון הנתינה כהיבט מרכזי ומהותי בהתפתחות הרוחנית של האדם. אחת האמירות המפורסמות שלו היא, שהאהבה היא תוצאה של נתינה – בניגוד לתפיסה הרווחת שאנו נותנים למי שאנו אוהבים, הרב דסלר מלמד כי כאשר אדם נותן לאחר, הוא נקשר אליו ומפתח כלפיו רגשות אהבה. ככל שאדם משקיע יותר בזולת, כך מתחזקת אהבתו אליו.
הורים אוהבים את ילדיהם באופן עמוק משום ההשקעה והנתינה האינסופית שהם מעניקים להם. לפי הרב דסלר, הנתינה היא לא רק פעולה חיצונית, אלא מהות פנימית שמעצבת את אישיות האדם ומקרבת אותו הן לזולת והן לקב"ה. ככל שאדם מתרגל נתינה, כך הוא מתעלה רוחנית, ומחזק את הקשר בינו לבין הבורא ובינו לבין הזולת.