ש. בעל מפעל נעליים רצה להרחיב את עסקיו. הוא שלח שני אנשי שיווק לסקור בעבורו שווקים חדשים לייצוא ביבשת אפריקה. העובד הראשון, מפונק ועצל באופיו, הגיע ליבשת לאחר שבועות של הפלגה, ירד מהספינה וראה שכל התושבים הולכים יחפים . הוא שלח מברק למנהל המפעל: "הגעתי, וחבל שהגעתי, חם כאן מאד, התושבים פרימיטיביים, הכול מזוהם מסביב, ועיקר העיקרים ראיתי שאף אחד אינו יודע מה הן נעליים כולם כאן יחפים… אין סיכוי למכור כאן אף לא זוג אחד. אני חוזר".
_x000D_
_x000D_
העובד השני, חרוץ ואיש מעש ,הגיע לקצה השני של היבשת, ירד מהספינה, התפעל מהנוף הטבעי הנשקף אליו, ראה שכולם יחפים ומיהר לכתוב מברק לבעל המפעל: "הגעתי, תודה על כך ששלחת אותי למקום המרתק הזה, ראיתי שלאף אחד אין כאן נעליים , יש פה פוטנציאל אדיר למכור מיליונים של זוגות… התחלתי כבר במגעים ראשונים"…
_x000D_
_x000D_
עם ישראל נמצא עדיין תחת הרושם של "מעמד הר סיני" – מתן תורתנו, הקמת המשכן ושאר ההכנות, יוצאים סוף סוף בני ישראל לדרכם עם מטען רוחני עצום. כשהם עטופים בניסים נשגבים. לכאורה, היה מצופה שכולם יחושו תחושת שמחה, התרגשות ורוממות הרוח, אולם מתברר שהיו כאלה מהעם שדווקא חשו אחרת… כפי הנאמר בפרשתנו : "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ד' וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ד' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ד' וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ. וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ד'." (במדבר פרק י' י"א)
_x000D_
_x000D_
רש"י מבאר "ויהי העם כמתאוננים – אין העם אלא רשעים… כמתאוננים – אין מתאוננים אלא לשון עלילה. מבקשים עלילה ה-איך לפרוש מאחֹרי המקום… רע באזני ד' – תואנה שהיא רעה באזני ד' שמתכוונים שתבוא באזניו ויקניט. אמרו: אוי לנו כמה לבטנו בדרך הזה שלשה ימים, שלא נחנו מעינוי הדרך. ויחר אפו – אני הייתי מתכוון לטובתכם שתכנסו לארץ מיד."
_x000D_
_x000D_
שואל האברבנאל מדוע לא מפרטת התורה את פשר החטא : על מה הם התלוננו? וכן, מדוע נכתב: " כְּמִתְאֹנְנִים " ולא "מתאוננים"?
_x000D_
_x000D_
בספרי מובאות כמה דעות מחז"ל לפשר תלונותיהם, אחת מהן היא של רבי אליעזר: "אין כמתאוננים אלא כ"מתלהמים" וכן הוא אומר: "דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן." (משלי כ"ו, כ"ב). כלומר, המתאוננים הם נרגנים – מתלהמים.
_x000D_
_x000D_
"נרגנות" זו אנו מוצאים גם בחטא המרגלים. בתחילת ספר דברים, בשעה שבא משה רבנו להזכיר לעם ישראל את חטא המרגלים, הוא מתבטא: "וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ, בְּשִׂנְאַת ד' אֹתָנוּ, הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי, לְהַשְׁמִידֵנוּ". (דברים א, כ"ז) יש להבין מה משמעותה של תופעת "הנרגנות" ומה הקשר בין התלהמות לנרגנות .
_x000D_
_x000D_
נראה, שההתלהמות המדוברת במקרא אינה אותה תופעת התלהמות הכה מוכרת לנו… אלא כפי שפירש רש"י ובעל המצודות שם, שהתלהמות היא מלשון: "מהלומות". מה פשרם של אותם מהלומות? מבאר שם הרלב"ג,: "דברי נרגן – דברי האיש הנרגן, על – לא דבר מעורר תלונות… הן בדמיון… האנשים שמראים עצמם מוכים ונשברים כדי שיחמלו עליהם שאר האנשים… והנה אלו הדברים קשים מאד אֶל שכנגדו (הדברים) עד שהם יורדים אל חדרי בטנו ויתפעל לבו מהם התפעלות רב כי יקשה מאד לאדם שיאמרו לו שאמר או עשה דברים מגונים והוא יודע שאין הדבר אמת." כלומר, עסקינן בעצם באדם נכלולי המעליל עלילות שווא על איש אמת שלא עשה לו מאומה.
_x000D_
_x000D_
בסגנון זה מבאר רבינו יונה בשערי תשובה : " הנרגן הוא האיש אשר דרך חוקו להתאונן ולהתרעם וימצא תואנות על חברו תמיד על מעשיו ועל דבריו. ואף על פי שחברו בתומו מתהלך עמו ולא זד עליו בדבר. וידון כל דבר "לחובה ולא לזכות" וכל שגגה ישים לזדון… והנה יתן עצמו כמו עשוק והלום… "וכֶּאִלו" כבד חטאת חברו עליו. והוא המַכֶּה וההולם!! כי דבריו יורדים חדרי בטן. כי מי שילין תלונות על חברו כאשר לא נגעו וכאשר עשה עמו רק טוב זה סער מתחולל על הלב. והנה הוא כיורה זיקים יורדים חדרי בטן. [שערי תשובה – סוף שער ג']
_x000D_
_x000D_
מרנא הגר"א זי"ע מבאר ביתר חריפות את גודל נזקיו של אותו איש רע מעללים : "דברי נרגן"- כי דברי המחרחר ריב שאומר דברים קשים וחדים שדוקרים לגוף כחרבות!! הם כמתלהמים כמכות לגוף! והם ירדו חדרי בטן- פירוש שהדיבור הרע קשה לאדם יותר מהכאה! כי ההכאה אינה אלא בגוף וזה יורד גם לנפש, ועוד שההכאה תתרפא אבל דיבור לא יתרפא. וזהו: "והם ירדו חדרי בטן" כלומר שהם קשים יותר ממתלהמים כי המתלהמים הם לגוף מבחוץ לבד אבל דיבורם יורד לחדרי בטן שהוא לנפש ואמרו חדרי בטן כי דבר הבא לחדרי בטן אין לשכוח מהר ואינו נרפא". היוצא מדבריהם שנרגן הוא איש ריב ומדון אשר בדבריו הקשים גורם לזולתו כאב בל יתואר .
_x000D_
_x000D_
המלבי"ם רואה את הנרגן מתלונן על הנהגת הבורא עמו : "נרגן, גִדְרו מי שמתלונן תמיד על ה' שבראו לרעתו… ושהרעות בעולם הם רב מן הטובות… ושטוב לו שלא נברא, ובזה יתלונן תמיד על הנהגת ה' עמו כי עזבו אֶל המקרה, ודבריו כמתלהמים, כאילו ה' מכה אותו תמיד ועושה עמו רעות". בקיצור, סוג טיפוס מריר וממורמר הרואה את עולמו במבט של משקפיים שחורים משחור…
_x000D_
_x000D_
נמצאנו למדים שהסיבה שהתורה לא ביארה על מה אותם מתאוננים התלוננו זאת מפני שלא היה על מה… הם התלוננו לשם תלונה!! נמצא שם הרבה רוע לב, צרות עין, ושאר בישין אך ללא בדל של אמת! לא אידאולוגיה ולא השקפת עולם. כל רצונם היה להעכיר את אווירת הקדושה האחדות והשמחה שהייתה עד כה במעמד הר סיני.
_x000D_
_x000D_
פרשיית המתאוננים מהווה פתיח והסבר לשאר הפרשיות הבאות שאירעו במדבר: "חטא המרגלים" ו"מחלוקת קרח ועדתו" קו אחד מאחד ושזור ביניהם מבט מעוות ושקרי על כל הסובב עמם. תלונות לשם תלונות.
_x000D_
_x000D_
כאשר אנו נפגשים בתופעה מכוערת זו, בין בציבור , בין בתא המשפחתי , ובין במישור החינוכי, עלינו לדעת שהיא נובעת ממניעים פסיכולוגיים רבים ונסתרים, כמו : דמוי עצמי נמוך, ילדותיות, קנאה נסתרת, מרירות ומרמור הנובעים מחוסר הצלחה בחיים, חוסר סיפוק , ועוד סיבות למכביר… נרגנים אלו חשים סיפוק ועונג בכך שמרירותם תהיה נחלת הכול… הם מֶפַצים עצמם בכך שלא רק להם רע, אלא לכל סביבתם. הם לא יבחלו בשום פעולה או מעשה, שׂיא שמחתם הוא לראות את 'הצלחתם' בזריעת הרס המחלוקת בעם, כילד הנהנה לבעוט במגדל כפיסי עץ המתמוטט בבת אחת…
_x000D_
_x000D_
יש לדעת קודם מה לא לעשות עמם: אין לתת להם במה, לא מנסים להסביר להם את 'טעותם'… לא מנהלים עמם משא ומתן. חבל על בזבוז הזמן עמם, כי בעצם ההתייחסות והדיון עמם אנו מאשרים שהם מהווים דעה או ברי פלוגתא, וזו כל מטרתם. עלינו לאמץ את דברי שלמה המלך ע"ה:
_x000D_
_x000D_
"בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן" (שם כ"ו כ') מבאר רש"י: " "באפס עצים" – כלומר שני דברים אלו שוין כשם שבאפס עצים תכבה אש כך באין נרגן של לשון הרע המסכסך בעלי ריב ישתוק מדון". בסגנון זה מבאר הרלב"ג: "הנה כמו שכאשר יעביר העצים תכבה אש כן בהעדר הנרגן המעורר מדינים ישתוק המדון וינוח".
_x000D_
_x000D_
הדרך הטובה ביותר היא התעלמות מוחלטת מהם ומהמונם!! , ומאידך חינוך ל"הכרת הטוב". הודיה על כל הטוב אשר ברכנו השי"ת, הודיה ביתר פירוט על כל נקודה ונקודה טובה שזכינו לה בחסדי השי"ת. הודיה לכול הסובבים אותנו אשר סייעו לנו להגיע עד כה. כי כאשר אנו רואים את הטוב ומודים עליו ללא הרף , אנו מקרינים אור בסביבתנו, הוא משפיע גם על החלקים הפחות מוארים, ומשרה אוירה של שמחה ושלמות.
_x000D_
_x000D_
וכמובן שכאשר מתגלים פגמים ותקלות יש לתקן את הצריך תיקון, אך גם למול מחדל , במקום לקטר ולהתלונן, אפשר פשוט לפעול ,לעשות, ולתקן את הנדרש!.
_x000D_
_x000D_
מאמר זה מוקדש לע"נ הבחור שמעון יוחאי לסרי ז"ל בן ידיד נפשי מגדולי מזכי הרבים יבלחט"א הרה"ג מיכאל לסרי שליט"א במעשיו הרבים למען קירוב עם ישראל לאביהם שבשמים ינוחם. ת.נ.צ.ב.ה.
_x000D_