התכנית האלוקית הועידה לעמנו תפקיד מרכזי נעלה במשפחת העמים: "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמות י"ט, ה`). תכנית אלוקית זו תצא לפועל בכל תנאי! לכן, מוטב לעם שתתבצע התכנית מרצונם הטוב ומתוך שלווה. אם ימאנו וינסו להתערב בעמים, כבר התנבא על כך הנביא יחזקאל: "והעולה על רוחכם היו לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגויים, כמשפחות הארץ… חי אני נאום ה` אלוקים, אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם" (כ`, ל"ב-ל"ג).
_x000D_
דומה הדבר לדרך המובילה אל פסגת ההר. אפשר לסלול כביש בקו ישר מן העמק עד הפסגה. תהיה זו דרך קצרה, אך תלולה מאוד. מי שברשותו רכב חזק, יוכל להגיע לראש ההר, במינימום זמן. לאחרים יש צורך לסלול כביש מפותל, ארוך יותר, אך נוח יותר לנסיעה.
_x000D_
מלכתחילה היתה אפשרות שעם ישראל יגיע ליעדו – כינון מלכות שמים עלי אדמות – בדרך ישרה וללא עיקולים. אך דרך זו דרשה מנוע בעל עצמה, כלומר, שלמות רוחנית. מכיוון שסטו הדורות מן הדרך וחטאו, ניווט הבורא את ההיסטוריה בדרך אחרת. הוא הסיט את העם הנבחר לנתיב הגלות. הגלות היא כור היתוך שבו מתקיים ה`צירוף` הנדרש; כאן מפרידים את הפסולת ואת החומרים המזיקים, עד שנשאר, מבחינה רוחנית, חומר נקי מכל רבב.
_x000D_
נתבונן בסיבות המביאות לאותה דרך חריגה, לאותו סבל מתמשך. כל אומה חווה על בשרה הן מצבים של פריחה והן מצבים של שקיעה. אולם בהיסטוריית עמנו רבו השקיעות מן הפריחות. שואות שונות פקדו את עמנו לאורך הדורות. דומה, שאין אומה נוספת שעברה שואה דומה לשלנו.
_x000D_
מדוע נגזר על עמנו להיחבט שוב ושוב? ברור לנו שאלוקים אוהב אותנו ושומר עלינו כעל בניו אהוביו. ואם כן, מדוע באות כל המכות הללו?
_x000D_
התשובה היא שכאשר אדם סוטה מהדרך הישרה, שולחים לו אותות אזהרה מן השמים – עונשים קלים יחסית. פעמים רבות הוא אינו מוצא קשר ישיר בין הקורות אותו למצבו הרוחני. לנגד עיניו הוא רואה רק את הסיבות הטכניות שיצרו את הבעיה, ואינו מנסה לפענח את מה שעומד מאחריהן. לנוכח אדישות זו, יש צורך לגרום לו זעזוע, יש צורך באסון חריג. אסון מסוג זה יעורר אותו ויחייבו לערוך חשבון נפש.
_x000D_
אחת הסיבות המביאות להכרח להרוס על מנת לבנות, היא הנטייה האנושית לדבוק בדרכי החיים הקודמות. כאשר אדם עובר עבירה, הוא מצפה לעונש מיידי. כאשר העונש אינו נראה באופק, הוא רואה בכך לגיטימציה למעשיו, ולכן, הוא ממשיך בדרכו. הדורות הבאים אחריו, שהורגלו לדרך החוטאת, כלל אינם מעלים על דעתם שדרכם פסולה. הם נאחזים במסורת שלילית זו כבדבר מקודש. שום תוכחה ושום עונש לא ישיבום למוטב, שהרי זוהי דרך אבותיהם. הם סבורים, שאם עברו האבות אותה דרך ללא פגע, אין סיבה לחפש דרכים אחרות. והנה, כאשר מתמלאת הסאה, ובא עונש מפתיע בעצמתו, עומדים כולם ותמהים: מדוע העניש ה` אותנו באופן כה קשה? הם אינם מצרפים את מהלך הדורות לחשבונם, את האזהרות החוזרות ונשנות שהופיעו לאורך הדרך ואת המבוי הסתום שנקלעו אליו. בעיניהם הם רואים רק את המאורע המעציב. אולם האמת היא שהמבט חייב להיות רחב יותר ומעמיק יותר, מבט אל השורשים המסבירים את הכול.

_x000D_