"טבע" הוא מלשון טביעה ושקיעה. התפיסה האנושית של הטבע מסוכנת ביותר מבחינה רוחנית, כי על ידה האדם עלול להתרחק מן השכינה, עד כדי שקיעה מוחלטת בתחום החומריות.
לפי גישה חומרית זו הזריחה כמו גם השקיעה דבר יום ביומו, הן תופעות טבעיות קבועות. גם הבריאות או המחלות הינן התרחשויות שניתן להעריכן, ויש כללים טבעיים כיצד להלחם בהן או לא להיפגע מהן. למאורעות הטבעיים כללים וחוקים מוצקים, וניתן לצפותם לפחות בסבירות סטטיסטית. על אחת כמה וכה שלעונות השנה אין כל שייכות להתעלות רוחנית. על האדם רק להתכונן ולהיערך לקראתן כראוי.
האדם המתכחש עלול לשקוע למצב ביש שבו גם אם יתרחשו מול עיניו ניסים גלויים, הם לא יניאו אותו מדרכו ה"טבעית".
מה יכול להיות מרשים יותר מן המבול שאירע בימי נח. צדיק הדור עמד והתרה בבני דורו, שאם לא ישובו בתשובה, הקב"ה עתיד להביא עליהם מבול של כיליון. ואכן, משלא שבו מדרכם הרעה, ירד המבול שכילה והשמיד את כל החי, מלבד הבודדים שניצלו בתיבתו של נח. לנו נראה כי מאורע מרשים זה היה צריך לחולל מהפכה בלבבות. שכן, גם מי שלא ניחן בתבונה לראות את הנולד, לאחר מעשה היה צריך להתפקח מעיוורונו. למעשה, גם בדורות ההם, היו כאלו שאפילו המבול לא גרם כל שינוי באורחותיהם. אמנם הם לא התכחשו לעובדה שאירעה, אבל עד מהרה מצאו לכך הסבר "מדעי" ונוסחה טבעית. בני דור הפלגה אמרו: אחת לאלף ותרנ"ו שנים הרקיע מתמוטט, כשם שארע בימי המבול. בואו ונעשה לו סמוכות.
מתוך היצמדותם לחומריות בלבד והתעלמותם מכל גורם רוחני, הם הגיעו למסקנה שקיים חוק טבע נוסף בבריאה. כיוון שנוכחו לדעת שהמבול בא לעולם כעבור 1656 שנה מעת יצירתו, הם הסיקו שזהו פגע טבע, שיבוא בשנית כעבור תקופה זו. על כן החליטו להיערך לקראתו בעוד מועד.
בנייתו של מגדל בבל כדי לתמוך ברקיע לבל יתמוטט, דבר שבעינינו נראית כאיוולת, יתכן שבעיניהם נחשבה כשיא של מחקרים מדעיים ממושכים. מי יודע כמה תצפיות ומחקרים קדמו למסקנה "הגיונית" זו, וכמה התייגעו בחישובים כיצד לבנות אותו מגדל שהתיימר להגיע לשמים. מסתבר, שלשיטתם הם היו ה"נאורים" שהתייחסו רק לחומר ולטבע, ובמסלולו ניווטו את ספינת חייהם.
אין זו אלא דוגמה אחת מני רבות המלמדת מה מסוכן עלול להיות עולם הטבע למסתכלים בו בצורה שטחית, והפועלים כאילו אין כח רוחני שניצב מאחוריו.