רכב עולה לירושלים. מלבד הנהג לא יושב במכונית נוסע נוסף. בטרמפיאדה ממתין חייל הנושא תרמיל על שכמו, בנוסף לתיק צד כבד. הוא כמעט כורע תחת משאו. הנהג עוצר לו: "לאן?"
"לירושלים".
החייל עלה לרכב תוך הבעת תודה. הוא התמקם במושב האחורי, והמכונית המשיכה בדרכה. כעבור מספר דקות הביט הנהג במראה והבחין בחייל היושב, כפוף כולו: הרובה מעיק על גבו, התרמיל עדיין על שכמו, ואף התיק על ברכיו.
פנה אליו הנהג ואמר לו: "הרגש בנוח, שים את הרובה בצד, פרוק את התרמיל מהשכם, ואת התיק שים לצדך"
החייל חייך במבוכה: "לא נורא, אמשיך לשאת אותם. איני רוצה להכביד על המכונית…" הנהג פרץ בצחוק!
למרבית הפלא, במובן מסוים, גם אנו נוהגים כמוהו.
משה ואהרן מופיעים לפני פרעה, והם נדרשים להראות לו אות ומופת. אהרן משליך את מטהו, והמטה הופך לתנין. פרעה צוחק: "אתם באים להתחרות עימי בכשפים?" הוא קורא לחרטומים והם מפעילים את קסמיהם. כל קוסם משליך את מטהו, ורצפת הארמון רוחשת לפתע תנינים.
אלא שאז קורה מאורע מוזר: "ויבלע מטה אהרן את מטותם" (שמות ז', י"ב).
חשוב לציין, שבכל הניסים טמונה סמליות. המטה הוא סימן לגדלות ולשררה של האדם בעל המטה. המטות של החרטומים סימלו את גדולתה של חכמת מצרים ואת מה שחכמה זו מייצגת. לעומתם, מטהו של אהרן, שהיה מטה האלוקים, סימל את חכמת התורה האלוקית. מטה אהרן בלע את כל יתר המטות. רמז לכך, שבחכמת התורה כלולות כל החכמות כולן.
פרט נוסף בנס זה שגם בו יש סמליות: בפסוק נאמר: "ויבלע מטה אהרן את מטותם", ולא כתוב "ויבלע תנין אהרן את תניניהם". לאחר ששב התנין ונעשה למטה, הוא בלע את מטות החרטומים. היה זה "נס בתוך נס".
מה בא איפוא הדבר ללמדנו? מה מוסיף "נס בתוך נס" על נס אחד?
אולם כך היא דרכם של בני האדם. הם מסווגים את הניסים – הם קובעים איזה נס הוא "הגיוני" ואיזה נס הוא מופלא. הם אינם מתבוננים בכך שהנס, בעצם מהותו, נעלה מהבנתו של בן אנוש!
הבה נתבונן ונבחן את עצמנו, האין אנו כמותם? אנו מאמינים שהקדוש ברוך הוא זן את העולם כולו בטובו, ואנו גם מודים לו על ניסיו. אנו יודעים שבידיו נתונים החיים הבריאות, האושר והעושר, אך למרות זאת מנסים אנו "לעזור" לו בתחום הפרנסה, ולא תמיד בדרכים מומלצות… כלום אין אנו נוהגים כאותו חייל היושב במכונית ונושא את ציודו, משום שאינו רוצה "להכביד" על המכונית?
עלינו לקבוע בלבנו כי אין נס גדול או קטן. כל חיינו הינם "נס בתוך נס", כל קיום היקום זועק אמונה! ועל כך נאמר: "שורו הביטו וראו מי ברא כל אלו!"