בנושא 'המשמעת' אנו דנים כבר מספר חודשים. בנוסף לנושא זה, נעסוק היום בסוגיה שנושקת לתחום, ובדרך כלל לא מהפן החיובי; הערות וביקורות.
ברור שהדברים רלוונטיים לחיים בכלל, אך אנו נשים דגש על הפן החינוכי.
אנו נוטים להעיר הרבה לבני ביתנו. בדרך כלל אנו לא עוצרים לפני הערה, וכשמתעוררת אצלנו ביקורת – אנו אומרים אותה, ולעיתים ללא מסננת.
כדי להגיע למודעות, מהי ביקורת נכונה, ואיך ראוי לומר אותה, ישנן מספר דרכים. אחת מהן, היא על ידי בחינה עצמית: 'איך אני הייתי מגיב לזרים, בסיטואציה דומה?'
אם אני מרבה להעיר בבית, האם אני גם מרבה להעיר בחוץ, לחבריי, לעובדיי או לתלמידיי? התשובה היא, שלאין ערוך פחות.
מדוע? כולם יודעים שאנשים ביקורתיים אינם אהודים במיוחד, ומכיוון שכולנו חפצי הערכה, חיבה ואהדה, מרבית האנשים שוקלים כל ביקורת קודם צאתה לאוויר העולם.
אנו גם מבינים שביקורת חוזרת ונשנית מאבדת אפקטיביות, ולכן אנו נתאפק בדרך כלל מספר פעמים לפני שנעיר פעם אחת.
כשאנו מעירים, אם אנו חכמים אנו נעיר נקודתית.
אם לא כל כך, אנו נכניס בביקורת החמישית את כל הארבע אותן החמצנו קודם, תוך העברת מסר 'אלגנטי' על כל הפעמים בהן ויתרנו, ועליהן ודאי 'נקבל' את השכר השמור למוותרים; זיווגים, ילדים, ישועות, וכל שאר המתנות הניתנות למי שבולם עצמו בשעת מריבה…
כלפי ילדים, ההתנהלות מעט יותר מורכבת. בעדינות נאמר, ששם לעיתים מותרת הרצועה… כאן אנו עלולים לדבר ללא בקרה בכלל.
ניתן לומר בזהירות שמרבית המשקעים שצוברים ילדים, מקורם באמירות נטולות עכבות.
האם התוכן מוצדק? במרבית המקרים כן. והצורה, והטון, והניסוחים? במרבית המקרים – לא.
ובכן, האם אין מקום לומר ביקורת? האם הביקורת נבראה בכדי לא להיאמר? התשובה היא, שהביקורת אכן נבראה כדי להיאמר, ולתקן את מי שאנו מבקרים, אבל לא פחות מכך; לתקן אותנו, המבקרים, שעומדים בעצמם לביקורת – האם יצליחו לבקר נכון?
ביקורת מרובה, כעסנית ולא נכונה מאבדת דברים רבים. היא מאבדת את הבקרה הטבעית שהייתה אמורה להיות למבקר, שידע מה לומר ומה לא, ובשל ריבוי הביקורות הוא עשוי לחיות עשרות שנים כ'מבקר סדרתי' שלא נעים להיות בחברתו. הוא עלול להגיע למצב עגום זה בחוסר שימת לב, ולגלוש למקום הזה אף בלי לחוש בכך.
הביקורת המרובה גם מאבדת את היכולת של המבוקר לקבל את הביקורות, מה שפוגע ביכולתו להשתנות.
היא גם מאבדת את האווירה הנעימה, הסבלנית והרגועה בבית.
אם אנו ממש רוצים וצריכים להעיר ולבקר, צריך ללמוד איך עושים זאת בצורה נכונה, ועל כך, בעזרת ד', בפעם הבאה.