מלחמתם של צוררי ישראל בכל הדורות נגד עם ישראל, אינה מלחמה על אינטרסים. הדבר שמפריע לגויים הוא עצם קיומם של היהודים בעולם. שכן מציאות חייהם של היהודים מהווה תזכורת לכך כי קיימת מציאות אלוקית בעולם. אותה תביעה רוחנית היא זו שגרמה בעבר וגורמת במסתרים עד ימינו לשנאת עולם לעם עולם.
למרות השנאה הכללית הקיימת בעולם, שונה וחמור מכולם הוא עמלק, וזאת בשל שתי סיבות: האחת – בראשוניותו, וכפי שנאמר: "ראשית גוים עמלק". מאז היות ישראל לעם, היה עמלק הראשון שהחל להתנכל להם. "אמבטיה רותחת היתה", ואיש לא העיז להיכנס לתוכה עד שקפץ עמלק לתוכה, ואף על פי שנכווה, הוא צינן אותה בפני עמים אחרים. עמלק הראה את דרך ההתנכלות, ולמגינת לב, שאר אומות העולם אכן צעדו בעקבותיו.
שנית, מה שעמים רבים עשו בהסתר, כגונבי דעת עליון, עשה עמלק בפומבי ובעזות מצח: "ולא ירא אלקים". שאר האומות עטפו את שנאתם בעטיפה צדקנית, בעוד שעמלק לא מצא לנכון לתת הסברים למעשיו. שנאתו של עמלק לה' ולעמו היתה מטרת מלחמתו. תחת דגל השנאה בא להילחם בישראל.
"עמלק" בגימטריה הוא "ספק". זוהי "משנתו" האידיאולוגית של עמלק. מצאצאיו עמד המן הרשע שאף הוא כזקנו דגל בשיטת המקריות, ואכן עליו נאמר הפסוק: "ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרהו" (אסתר ו', י"ג), מלשון מקרה. הם לא ראו ואף לא ניסו לראות במאורעות המתרחשים בעולם השגחה פרטית או יד מכוונת. לדעתם הכל נעשה במקריות.
גם כיום לדאבוננו לא פסו מהעולם יורשיו הרוחניים של עמלק הדוגלים בתיאוריות כפרניות שבריאת העולם היתה תוצאה של "תאונה" מקרית שאירעה בקוסמוס, והאדם עצמו אינו אלא פרי צירוף מקרי של אטומים. תיאוריות המקריות מהוות בעקיפין את הבסיס לרוע המצוי בעולמנו. לכן, בזמן הגאולה השלימה תפסק הכפירה, ו"תמלא הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים".
צורת מלחמת ישראל בעמלק שונה מכל שאר המלחמות המוכרות. מלחמה זו לא הוכרעה בשדה הקרב, ואף לא בחרב ובחיצים, נאמר עליה: "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, וכאשר יניח ידו וגבר עמלק". ידי משה המושטות אל על, ובעקבותיהן לבבות עם ישראל שפנו כלפי מעלה, הם אלו שהכריעו את הכף לטובת ישראל. הנצחון בשדה המערכה לא היה אלא תוצאה מידיו של משה שנישאו בתפילה כלפי מעלה. מלחמה זו כל עיקרה לא היה מבוסס על נצחונות וכיבושים של שטחים ואדמות של מטה, אלא על עקרונות של מעלה.
הנצחון הסופי על עמלק ושיטתו יוכרעו רק באחרית הימים, כאשר תמלא הארץ דעה את ה'.