שחיתות בני דור המבול חרגה מעבר לכל השגות אנוש בכל התחומים, הן בעברות שבין אדם למקום והן בעברות שבין אדם לחברו. לכן, כאשר מלאה סאתם, גזר עליהם הבורא כליה.
_x000D_
_x000D_
למרות כל זאת, התראות רבות שלח להם הקב"ה כדי שישובו מרעתם. אף שערי תשובה פתח לפניהם, אולי ייטיבו את דרכם. גם לאחר שנחתם גזר דינם, הוא לא בוצע מיד, אלא ניתנה להם ארכה. בחמלת הבורא על בני המין האנושי, הוא המתין, שמא בכל זאת יתעשתו, ישנו את מעשיהם לטובה ויינצלו משטף המים הזדונים.
_x000D_
_x000D_
זו היתה הסיבה שבגללה ציוה הבורא על נח לבנות תיבה. תיבה זו נועדה לא רק לצורך מילוט נח ומשפחתו, שהרי רווח והצלה מצויים לפני הקב"ה בדרכים רבות ומגוונות. המטרה העיקרית של בנין התיבה היתה להמחיש לעיניהם של בני אותו דור את האסון הממשמש ובא, אולי הם יעצרו ברגע שלפני האחרון.
_x000D_
_x000D_
זו היתה גם הסיבה שבנין התיבה נמשך מאה ועשרים שנה. לאורך כל אותן שנים נעצרו אנשים רבים, התבוננו במעשיו של נח, שאלו אותו לפשרם, והוא הסביר להם את העומד להתרחש. הוא היה מסביר להם שהזמן אוזל והמבול מתקרב, אך הללו לעגו לו.
_x000D_
_x000D_
כשתמו מאה ועשרים שנות ההמתנה, נפטר מתושלח הצדיק. ה' האריך את מועד הגעת המבול בעוד שבעה ימים, ימי אבלו של מתושלח, אולי יושפעו מהאבידה שבמות הצדיק וישובו בתשובה. אך הם לא שבו.
_x000D_
_x000D_
רק לאחר מכן החל המבול לרדת על הארץ. גם אז ירדו המים ברחמים. אולי ברגע האחרון, מיראת עונש המבול, ישובו בתשובה וימנעו מעצמם את הפורענות. אם היו שבים, היו מי המבול הופכים לגשמי ברכה. אולם מאומה לא הועיל, וארע מה שארע.
_x000D_
_x000D_
משפחה אחת שרדה. האחד, נח, שלא נכנע לאופנות החדשות – ניצל. כל התקוות באותה שעה התמקדו בו.
_x000D_
_x000D_
למרבית הפלא, כרך האלוקים את הצלתו בתנאים קשים. במשך שנה הוטל עליו לצוף על פני מי התהום בתוך תיבה סגורה, בחברת ממלכת החי. חבריו ושותפיו למסע ההצלה היו: פילים, ג'ירפות, קופים ונמרים, תרנגולות בית, ינשוף ויתוש.
_x000D_
_x000D_
מדוע בחר האלוקים, הכול יכול, בדרך הצלה זו?
_x000D_
_x000D_
נראה שלא היתה זו רק תיבת הצלה, כי אם תיבת מבחן. מבחן לנח ולמשפחתו. מבחן שהיה תוצאה הגיונית של שואת המבול שהתרחשה באותה עת סביב התיבה.
_x000D_
_x000D_
פגישת ניצולים זו כפתה עליהם מושג שנשכח – חיים משותפים. בכורח המציאות, נקלטו מחדש מושגים שנשחקו בתרבות וחברה ששקעו. תוך התנסות מתמדת, למדו יום יום כי חיים משותפים ייתכנו רק אגב ויתור הדדי והכרה בקיומו של הזולת. בתנאי התיבה, כל ניסיון להעדפת ה"אגו" הפרטי, היה גורם להתפוצצות אוכלוסין מיידית. הם הבינו ולמדו על בשרם, מה הביא את החורבן על בני דורם. האלוקים העמידם אפוא במבחן החסד. אם יעמדו בו, ירכשו מחדש את העיקרון החשוב שעליו תיכון חברת העתיד שעליהם לייסד.
_x000D_
_x000D_
ואמנם, נח עמד במבחן. הוא מיצה אותו עד תום. בכך הצדיק את האמון שנתן בו האלוקים. הוא היה ליוצר האנושות השנייה.
_x000D_
_x000D_
במשך שנה שלמה התרוצצו נח ובניו מבהמה אחת לחברתה ומהחיות אל העופות, כדי לעמוד בלוח הזמנים של סעודותיהם. יום אחר יום ולילה אחר לילה.
_x000D_
_x000D_
מתחת לתיבה, בעומק מאות מטרים, מוטלות היו גוויותיהם של בני דורו שטבעו. אלו, אשר השתיתו את חברתם על האנוכיות המצמיחה כל רע. דווקא בשעה שבה מופיעה מידת הדין בעולם, חייב היה הניצול היחיד להוכיח כי ראוי הוא להצלה זו. הוא מימש את תכונות החסד שקיננו בלבו. הוא עמד במבחן. יש אפוא סיכוי לעולם החדש המדפק על דפנות התיבה.
_x000D_
_x000D_
זה עתה יצא נח מהתיבה אל העולם החדש. פליט השואה הגדולה. שריד בודד מאסון שמחק אנושות שלמה. ניצול שידע שלא לחינם הצילו האלוקים. הוא הכיר בכך שהאלוקים, אשר הכריז עליו: "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" (בראשית ז', א'), מצפה עתה ממנו שהוא יניח את הבסיס לאנושות חדשה, ערכית יותר, מוסרית יותר, אנושית יותר.
_x000D_
_x000D_
האנושות השנייה, זו שצמחה משרידי דור המבול, חיה בתחילתה חיי שוויון. כך עולה מן המקורות. היו אלו חיי רועים נוודים, המפתחים לאיטם תרבות טכנולוגית ששיפרה בהתמדה את תנאי חייהם החומריים. בראשם עמדו מנהיגים, ראשי בתי אב, שהובילום והדריכום. רוחן של בריות בראשית אלו היתה בת חורין, אינה משועבדת לאיש.
_x000D_
_x000D_
עד עלות נמרוד על בימת עמי קדם. עד היום שבו החדיר לאנושות מושגים חדשים שעיוותו, עד עצם היום הזה, את צורת חייהם הפשוטה והשוויונית. וכך נאמר בתורה: "וכוש ילד את נמרוד, הוא החל להיות גיבור בארץ, הוא היה גיבור ציד לפני ה'" (בראשית י', ח'-ט').
_x000D_
_x000D_
גם לפניו היו גיבורים, גם לפניו משלו מושלים על בני עמם. אולם הוא היה הראשון שהעניק ערך בלעדי לגבורה וראה בה את חזות הכול. בכך שינה את אופייה האמיתי. כל עוד משמשת הגבורה כאמצעי, בכוחה להביא ברכה לעולם (בהגנה על חלשים, בהתייצבות לימין הצודק ובהצלת הנתונים לסכנת חיים). אך אם הזוכה בה הופכה למטרה בפני עצמה, הוא מסכן את סביבתו הקרובה והרחוקה.
_x000D_
_x000D_
נמרוד "החל להיות גיבור". הוא הראשון שהיה מודע לכוחותיו, והוא זה שהפכם לאופיו ולייעודו, לטעם קיומו ולתמצית חייו.
_x000D_
_x000D_
זו "תרומתו" של נמרוד לאנושות. האיש, שבהפגנת גבורה ובדרכי צייד כבש מעמד בכורה, והנהיג בבקעת שנער דגם שלטוני חדש: ממשל טוטליטרי, שהבריות משועבדות לו בגופן ובנפשן, במעשיהן ובמחשבותיהן.
_x000D_
_x000D_
כך נולד ה"אח הגדול" הראשון בהיסטוריה.
_x000D_
_x000D_
הטוטליטריות אינה סובלת רשות אחרת לצידה. על כן, בכל מקום שבו השתלטה, כופפה לממסדה גם את אמונת המאמינים. כל מחשבה השונה ממחשבת השלטון, היתה בעיניה סכנה מוחשית. העריץ זקוק לכך שיעריצו רק אותו. על כן, המלחמה באמונה באלוקים עומדת במרכז חייהם של המשטרים הטוטליטריים. זהו קרב על לב האנושות. מנמרוד ועד היטלר, משנער ועד לרוסיה הסובייטית.
_x000D_
_x000D_
אם בתחילת דרכם משתלטים העריצים בעזרת הכוח האלים ובאמצעות מזימות צייד, תככים ואימה, הרי שאת המשך שלטונם הם מבססים גם על שפת חלקות וחנופה. בתעמולתם יביאו לזהות מוחלטת בין רצונם האישי לשלוט לבין מטרותיו הלאומיות של העם. הם יעוררו בליבו גאווה ותחושת ייעוד, וידחפוהו להגשמת מטרות-על כבירות, תוך הקרבה אישית טוטלית. על ציר זה יסובו כל הדיקטטורות מימי בראשית. ממציבי חזון מגדל בבל, שעל ראשו היה להגיע לשמים, ועד לחלום החברה הקומוניסטית, שמיליארדי בני אנוש היו משועבדים בה לרצון מדכאיהם המעטים, תוך ניסיון להשליט אותה על פני תבל כולה.
_x000D_
_x000D_
הנה ראו, אין כל חדש תחת השמש!
_x000D_