התקשורת המדעית רוגשת בימים אלו בעקבות בנייתו של מה שזכה לכינוי "היצור המלאכותי הראשון בהיסטוריה". עיתונאים יוצאים מגדרם כדי להדביק למאורע תיאורים בומבסטיים החל מ"בריאה יש-מאין" ועד "מהפכה בעולם המדע". חתן השמחה הוא חיידק קטנטן הנושא בכינוי "סינטיה" על שם היותו החיידק הסינטטי הראשון. דר` קרייג ונטר ואנשיו בנו את סינטיה על ידי צירוף של יותר מחצי מיליון בסיסי דנ"א שהורכבו למחרוזת אחת ארוכה. הגנום המלאכותי הזה הושחל לתוך מעטפת של חיידק קיים, וכך בא לעולם היצור המלאכותי הראשון בהיסטוריה.
_x000D_
האם אכן מדובר בהישג מהפכני?
_x000D_
כאשר בוחנים את הדברים מקרוב מתברר שקרייג ונטר לא ממש בנה חיידק חדש. למעשה הוא העתיק את הגנום של חיידק קיים, בסיס אחר בסיס, עד שהרצף הגנטי כולו הושלם. יתירה מכך, כדי שהגנום המלאכותי יפעל נאלץ ונטר להחדיר אותו לגופו של חיידק קיים המצויד כבר בכל המערכות הנחוצות לפענוח דנ"א ולבניית החלבונים המקודדים בהם. במילים אחרות, קרייג סיים אומנם את המבחן בהצלחה, אבל רק בגלל שהציץ לדף התשובות של החיידק שישב לצידו.
_x000D_
ולמרות זאת אי אפשר לזלזל בהישג. אחרי עשרים שנות טורח, השקעה כספית של ארבעים מיליון דולר, ושימוש במשאבים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר שקיימים בעולם הצליח ונטר סוף-סוף לשחזר בכוחות עצמו חיידק אחד קטנטן.
_x000D_
מעבר להישג הטכנולוגי שבדבר, בנייתו של `סינטיה` משמעותי מבחינה אחת נוספת. עולם הטכנולוגיה ועולם הפילוסופיה נמצאים על פי רוב בקצוות הפוכים של הספקטרום האינטלקטואלי. לא בכל יום מצליח הישג טכנולוגי לזעזע יסוד פילוסופי וותיק, אבל בנייתו של סינטיה מציין את אחד האירועים הנדירים הללו.
_x000D_
מאז שחר ההיסטוריה הבחין האדם בכך שעולם החי עצמו מצטיין ברמה גבוהה מאוד של סדר. העין, כנף הציפור, מערכת התהודה של העטלף – כל אלו הן דוגמאות קלאסיות של סדר עילאי בפעולה. קיומו של סדר מצביע, או לכל הפחות מרמז, על נוכחותו של מסדר. מכאן קצרה הדרך למסקנה הפילוסופית שקיימת ישות שתכננה את העולם. "טיעון התכנון" כפי שכונה הארגומנט הפילוסופי הזה, המשיך להתגלגל לכל אורך ההיסטוריה האינטלקטואלית של האדם – החל ממטפורת הבית בו השתמש רבי עקיבא בויכוחו נגד האפיקורסים בזמנו ועד מטפורת השעון בו נקט המלומד האנגלי פאליי במאה ה-19 לצורך אותה מטרה.
_x000D_
אבל לפני שלוש מאות שנה נראה היה שטיעון התכנון ספג מהלומה מוחצת מידיו של פילוסוף סקוטי חד-מחשבה בשם דייויד יום. יום העלה סדרה של טיעונים פילוסופיים שערערו על תוקף טיעון התכנון. בין היתר טען יום שטיעון התכנון מבוסס על אנלוגיה פסולה. נוכחותו של שעון אכן מעידה על פעולתו של שען שכן הניסיון האנושי מלמד אותנו ששעונים נוצרים על ידי שענים ולא בידי אף גורם אחר. אולם יצורים חיים הם כבר סיפור אחר לגמרי. מעולם לא ראינו פעולת בניה תבונית של אורגניזם חי, טען יום, ועל כן אין אנו רשאים להסיק מקיומו של יצור חי על קיומו של גורם תבוני שתכנן אותו.
_x000D_
כנגד יום הועלו לא מעט טענות נגדיות שערערו את טענתו נגד היסק התכנון, אבל כעת בא קרייג ונטר ובאבחת חיידק אחת הנחית את מכת החסד על טיעונו של יום. קשה להשתמש בטיעון ש"איש לא ראה בניית אורגניזם חי בפעולה", כאשר מדענים עשו בדיוק זאת. מעתה, החיידק והשעון שייכים לאותה קטגוריה. שניהם מייצגים מערכות טכנולוגיות בעלות רמת ארגון גבוהה הנבנות על ידי גורמים תבוניים.
_x000D_
השעון מעיד אפוא על שען. והחיידק, על מה הוא מעיד? אם העתקתו של תא חי פשוט מצריכה תכנון גאוני ברמה שקרייג וינטר ואנשיו השקיעו, מהי רמת התכנון שנחוצה לבניית תא חי משוכלל אף יותר?
_x000D_
וכך, כמעט מבלי משים, קרס אחד העמודים הפילוסופים אליהם השעין יום את ביקורתו הידועה נגד טיעון התכנון. לא רע בשביל חיידק אחד קטנטן.

_x000D_