האנושות השניה, זו שצמחה מצאצאי נח, שריד דור המבול, חיה בתחילתה חיי שוויון ודמוקרטיה. כך עולה מן המקורות. היו אלו חיי רועים נוודים, המפתחים לאיטם תרבות טכנולוגית ששיפרה בהתמדה את תנאי חייהם החומריים. בראשם עמדו מנהיגים, ראשי בתי אב, שהובילום והדריכום. רוחם של בריות בראשית אלו היתה בת חורין, אינה משועבדת לאיש.
עד עלות נמרוד על בימת עמי קדם. עד היום שבו החדיר לאנושות מושגים חדשים שעיוותו, עד עצם היום הזה, את צורת חייהם הפשוטה והשוויונית. וכך נאמר בכתובים: "וכוש ילד את נמרוד, הוא החל להיות גיבור בארץ, הוא היה גיבור ציד לפני ה`" (בראשית י`, ח`-ט`).
גם לפניו היו גיבורים בארץ. גם לפניו משלו מושלים על בני עמם. אולם הוא הראשון שהעניק ערך בלעדי לגבורתו וראה בה חזות הכול. בכך שינה את אופיה האמיתי של הגבורה. כל עוד משמשת היא כאמצעי, בכוחה להביא ברכה לעולם (בהגנה על חלשים, בהתייצבות לימין הצודק ובהצלת הנתון לסכנת נפשות). אך אם הזוכה בה הופכה למטרה בפני עצמה, הוא מסכן את סביבתו הקרובה והרחוקה.
נמרוד "החל להיות גיבור". הוא הראשון שהיה מודע לכוחותיו הכבירים, והפכם לאופיו ולייעודו, לטעם קיומו ולתמצית חייו.
זו "תרומתו" של נמרוד לאנושות. האיש, שבהפגנת גבורה ובדרכי ציד כבש מעמד בכורה, והנהיג בבקעת שנער דגם שלטוני חדש: הממשל הטוטליטרי שהבריות משועבדות לו בגופן ובנפשן, במעשיהן ובמחשבותיהן.
כך נולד ה"אח הגדול" הראשון בהיסטוריה.
הטוטליטריות אינה סובלת רשות אחרת לצידה. על כן, בכל מקום שבו השתלטה, כפפה לממסדה גם את דת המדינה, גם את הכנסיה וגם את אמונת המאמינים. כל מחשבה השונה ממחשבת השלטון, היא בעיניה סכנה מוחשית. המאמין בזכותו לשלוט על בני אדם, המתיימר לשעבדם לרצונו, יודע שכל עוד רוחם חופשית, הוא שולט בהם שלטון מוגבל. העריץ זקוק שיעריצו רק אותו. על כן, המלחמה באמונה באלוקים עומדת במרכז חייהם של המשטרים הטוטליטריים. זהו קרב על לב העבדים. מנמרוד ועד היטלר, משנער ועד לרוסיה הסובייטית.
ואם בתחילת דרכם משתלטים העריצים בעזרת הכח הגס והאלים, באמצעות מזימות הציד, התככים והאימה, הרי שאת המשך שלטונם הם מבססים גם על שפת חלקות וחנופה. בתעמולתם יביאו לזהות מוחלטת בין רצונם האישי לשלוט לבין מטרותיו הלאומיות של העם. הם יעוררו בליבו גאווה ותחושת ייעוד, וידחפוהו להגשמת מטרות-על כבירות, תוך הקרבה אישית טוטלית. על ציר זה יסובו כל הדיקטטורות מימי בראשית. ממציבי חזון מגדל בבל, שעל ראשו להגיע לשמים, ועד לחלום החברה הקומוניסטית בדורנו, שמיליארדי בני אנוש היו משועבדים לרצון מדכאיהם המעטים, תוך ניסיון להשליט אותה על פני תבל כולה.
הנה ראו, כיצד אין כל חדש תחת השמש.
מעובד מהספר "פרשה ופישרה"