עין הרע הוא כוח סגולי מיוחד שהטביע הקדוש ברוך הוא בעין האדם. בכוח זה יכול אדם להזיק לזולתו במבטו. השפעת העין הרעה נגרמת כתוצאה מקנאה ומצרות עין, מתמיהה או מהתפעלות יתרה. אדם המסתכל במבט שלילי, בעין של רוע – עלול להזיק במבטו.
_x000D_
על כוחה של העין הרעה מובא במשנה (אבות ב, יא): "ר' יהושע אומר עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאים את האדם מהעולם". כשאדם מכניס עין הרע בממון חברו או בבניו, הוא מזיק לו ומוציאו מהעולם.
_x000D_
מסיבה זו אמרו חכמינו שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין. לכן גם ציוותה התורה (שמות ל, יא) שלא ימנו את בני ישראל אלא בשקלים, כדי שהברכה תחול עליהם, ולא תשלוט בהם העין הרעה השולטת בדבר המנוי.
_x000D_
דבר לא מפורסם, חפץ שאינו בולט או מושך את העין – מוגן הוא מ"עין הרע". ההלכה קובעת שאסור לאדם להתבונן בשדה חברו בשעה שהתבואה עומדת מלוא קומתה, מחשש שיזיק בעיניו לתבואה.
_x000D_
כבר אמר החכם מכל אדם בספר קהלת (ט, יא): "שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגיבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבונים עושר וגם לא ליודעים חן, כי עת ופגע יקרה את כולם". לעיתים קרובות נראה שהפגעים הפוקדים את האדם באים עליו מסיבות טבעיות או נובעים ממקריות חסרת פשר; אולם חז"ל מלמדים אותנו כי רבים מהפגעים והנזקים הבאים על האדם – מקורם בעין הרע. בתלמוד (בבא מציעא ק"ז, ב') מובא מאמרו של האמורא רב: "תשעים ותשעה מתו בעין הרע, ואחד בדרך ארץ". מאמר זה מלמדנו על עוצמתה ועל היקפה העצום של פגיעת העין הרעה.
_x000D_
חז"ל דורשים את הפסוק "והסיר ה' ממך כל חולי" (דברים ז, טו), שהכוונה לחולי עין הרע. המילים "כל חולי" כוללים את כל החולאים, ורש"י מבאר שהללו כולם תלויים בעין הרע.
_x000D_
בכוחה של העין לפעול אפילו בלא תוספת של מגע פיזי או פעולה מעשית: האפעה ממית בעינו; היענה דוגרת על ביציה בראייה בלבד, ובלי מגע מתחממת הביצה ופוקעת ויוצאים אפרוחיה.
_x000D_
העיתון הרוסי "איליוסטריראוואנסקי מיר" (משנת 1881) מספר בהרחבה על הניסוי "כוחם של מבטי העיניים". הממשלה מסרה לחכמי האקדמיה בפטרבורג את אחד האסירים שנידון למות. הם הרעיבו אותו שלושה ימים רצופים, ואחר כך הניחו לנגד עיניו כיכר לחם באופן שלא יוכל לגעת בו. האסיר שלח בלחם מבטים עד שאחז בו בולמוס. בתום הניסוי מצאו החוקרים כי הכיכר מלאה ברעל.
_x000D_
הנזק שעלולה העין להמיט נובע ממידת הקנאה; המגלה את טובתו, את הצלחתו ואת עושרו ברבים מעורר עליו קנאת אנשים. בקנאתם ובהסתכלותם הרעה הם מקטרגים עליו וגורמים שבשמיים יבדקו שוב אם יש לו זכות המצדיקה להשפיע עליו את הטובות האלו. ייתכן כי יחליטו בסופו של דבר להפסיק לו את השפע, וכל זה כתוצאה מקנאת סובביו ומהסתכלותם הצרה והרעה על מעלותיו או על נכסיו.
_x000D_
חשוב להדגיש: כשם שכל מי שמזיק לחברו חייב לשלם, גם המזיק בעין הרע לא יינקה מדיני שמיים. עינו הרעה תוציאו מן העולם, שכן גרם נזק עצום שאינו נמדד בממדים ארציים.
_x000D_
התיקון ל"עין הרע" הוא הסתכלות בעין טובה; לרצות בטובתו של החבר ולשמוח עימו בהצלחותיו. עין טובה היא התשובה נגד צרות העין, והיא היא תיקונה האמיתי.
_x000D_
בעל העין הרעה הגדול והמפורסם בעולם היה בלעם הרשע, כפי שכותב ספר הזוהר: אין עין הרע בעולם כעינו של אותו רשע – בלעם. וכך מלמדנו גם מאמר התנא (אבות ה, יט): "[בעל] עין רעה – מתלמידיו של בלעם הרשע".
_x000D_
כאשר נענה בלעם הרשע לבקשת בלק בן ציפור מלך מואב להזיק לעם ישראל, הייתה מגמתו לעשות זאת בכוח עין הרע.
_x000D_
בלק ובלעם הקפידו שבלעם יראה את עם ישראל בעיניו בשעה שביקש להטיל בהם את עינו הרעה (במדבר כג, יג): "ויאמר אליו בלק לך נא איתי אל מקום אחר אשר תראנו משם, אפס קצהו תראה וכולו לא תראה וקבנו לי משם", ובהמשך (במדבר כד, ב): "ויישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו".
_x000D_
למדנו מכאן שאף בעל עין הרע גדול כבלעם הרשע לא יכול היה להזיק לישראל ממקומו במדיין, והיה מוכרח לבוא ולראותם בעיניו ממש כדי להטיל בהם את עינו הרעה.
_x000D_
הדגים המוסתרים במי הים הם אות וסמל להגנה מפני עין הרע, כפי שדרשו חז"ל מברכת יעקב אבינו לבני יוסף: "וידגו לרב בקרב הארץ" (בראשית מח, טז), יעקב ברכם שיהיו מוגנים מעין הרע כדגים שלא שולטת בהם עין הרע. "מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם, אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהם" (ברכות כ, א).
_x000D_
העובדה שלא שולטת עין הרע בדגים מוכיחה שאין כוחה של עין הרע אלא בראייה. הדגים נראים לעין כול במים השקופים ואף על פי כן אין עין הרע שולטת בהם, מפני שהמים מגינים עליהם מהארס היוצא מעינו של המזיק בעין הרע.
_x000D_
הפסוק "יצוו ה' איתך את הברכה באסמיך" (דברים כח, ח) מלמדנו שלא רק שאין הברכה שורה בדבר שאינו סמוי מן העין, אלא שבדבר הסמוי מן העין אף מתווספת ברכה.
_x000D_
כאשר שאל אלכסנדרוס מוקדון את זקני הנגב 'מה יעשה האדם ויחיה?', השיבו לו 'יצניע עצמו וכך יאריך ימים'. אדם שרוצה להינצל מעין הרע יסתיר את מעשיו, את אושרו ואת עושרו מעיני הבריות כדי שלא יקנאו בו ולא יוכלו להזיקו.

_x000D_