מסכת אבות פותחת ברשימת דמויות המנהיגים ששימשו כמנחילי התורה, כדי להציגם כדמויות מופת וכדוגמה לדורות.
_x000D_
כל זאת, כדי לומר לנו, התבוננו מי שקיבל את התורה וראו למי היא נמסרה: משה, יהושע, הזקנים – השופטים, הנביאים ואנשי כנסת הגדולה. אנשים אלו, מעבר לחכמתם ולגאונותם, הצטיינו כדמויות מופת. הם היו יראי שמיים, צדיקים, אנשי אמת ובעלי מידות תרומיות.
_x000D_
בהעברת התורה מדור לדור מתארת המשנה תהליך של "מסירה". המילה "ומְסרה". מזכירה מושג קרוב, אף הוא מאותו שורש: "מסורת".
_x000D_
בשימוש בפועל "מסרה" מדגיש התנא כי אי אפשר להעביר את התורה מדור לדור ללא שמירת המסורת.
_x000D_
המסורת כוללת את כל ההלכות, המנהגים, האגדות וההנהגות שנמסרו מרב לתלמידו. המסורת היא התורה שבעל פה, שנמסרה מדור לדור בשלמות. היא מהווה חלק בלתי נפרד מן התורה שבכתב. לולא התורה שבעל פה לא ידע האדם את פרטי המצוות הכתובים בקצרה ובתמציתיות בתורה שבכתב. נמצא, אם כן, שהמסורת אינה באה להקל על קיום של התורה או לאפשר "לחיות עמה", אלא היא היא מסירת התורה בשלימותה.
_x000D_
כיום, יש אנשים הטוענים, כי אף שאין הם מקיימים את כל המצוות, בכל זאת הם "מסורתיים", שומרי מסורת. למעשה, האדם הנוהג בדיוק כפי שנהגו אבותיו, הוא הוא שומר ה"מסורת", אולם אם הוא בוחר לעצמו מה לקחת מהדורות הקודמים ומה לשלול – הרי שההגדרה `מסורתי`, אינה מתאימה לו.
_x000D_
ה"מסירה" רומזת גם ל"מוסרות", אלו הן הרצועות הקושרות את הבהמה למחרשה, ושומרות עליה שתלך בתלם.
_x000D_
המסירה מאב לבנו ומרב לתלמידו, היא הקשר המחבר אותנו אל בורא העולם, כפי שנאמר: "והבאתי אתכם במסורת הברית" (יחזקאל כ`, ל"ז). המסורת קושרת את האדם לתורה ומחברת אותו לשלשלת הדורות.
_x000D_
רק שמירת המסורת בצביונה המלא יכולה לאבטח את היהודי לבל יהיה כעלה נידף, בן בלי בית, נישא ל"שום מקום" עם רוחות הזמן.
_x000D_
אי אפשר שלא להבחין גם במשמעות הנוספת המצלצלת במושג "מסורת" – מוסר.
_x000D_
ה"מסורת" וה"מוסר" הינם שני מושגים קרובים, המקיימים ביניהם קשרי גומלין הדדיים. קבלת התורה מחייבת השלטה של אורח חיים מוסרי וגם איפוק וריסון של יצרים ותיקון מידות.
_x000D_
כפיפות למוסר ולחובותיו תשמור על רצף המסורת של התורה, ובקיומה של המסורת תימשך שלשלת הזהב ולא תינתק.
_x000D_
ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה
_x000D_
אנשי כנסת הגדולה היו קבוצה של מאה ועשרים זקנים, ביניהם נביאים, שהנהיגו את העם בתחילת כינונו של בית המקדש השני.
_x000D_
הכינוי "אנשי כנסת הגדולה" ניתן להם בזכות אחת התקנות החשובות שעשו – החזרת העטרה ליושנה.
_x000D_
חכמים אלו תיקנו בנוסח התפילה, בברכה הראשונה של תפילת העמידה, את תואר האלוקים שקבע משה רבינו: "הא-ל הגדול, הגיבור והנורא". אנשי כנסת הגדולה הוכיחו שגבורותיו ונוראותיו של הקב"ה מתגלות ביתר שאת דווקא בעת הגלות, כאשר האומות משעבדות את ישראל, ובכל זאת עם ישראל מחזיק מעמד – "הן הן גבורותיו, הן הן נוראותיו".
_x000D_
עובדה זו היא סמל ודוגמה לפעילותם העיקרית של אנשי כנסת הגדולה – החזרת עטרה ליושנה. בכך היתה גדולתם. מטרתם היתה לדאוג להמשך קיומו הרוחני של עם ישראל בכל תנאי, גם בתקופות קשות.
_x000D_
הוו מתונים בדין
_x000D_
אנשי כנסת הגדולה אמרו יותר משלושה דברים, אולם שלושת ההנחיות שמוסרת המשנה בשמם, היו שגורות תדיר על לשונם, ושימשו נר לרגלם בכל פעולותיהם:
_x000D_
חובתם של הדיינים לשקול היטב את הדברים בטרם יוציאו את הפסק.
_x000D_
הפזיזות בהכרעת הדין עלולה להביא לטעויות בשיקול הדעת ולגרום לפגיעה בחוקי התורה. על כן, על מנת להחזיר עטרה ליושנה, באו אנשי כנסת הגדולה ואמרו: "הוו מתונים בדין".
_x000D_
העמידו תלמידים הרבה
_x000D_
ככל שיגדל מספרם של לומדי התורה, כך תשמר התורה בקרב העם ביתר שאת.
_x000D_
דרישת המשנה היא להעניק לתלמידים יכולת עמידה, כדי שיוכלו להתמודד עם הלימוד בכוחות עצמם, "לעמוד על רגליהם" ביציבות כדי לתפקד כחוליה הבאה במסירת התורה.
_x000D_
יש להעניק להם חינוך טוב למידות, לדרך ארץ ולהשקפה נכונה, למען יהיה קיום ללימודם וכדי שלא שימעדו בדרכי החיים.
_x000D_
עשו סיג לתורה
_x000D_
משמעות המילה "סייג" היא גדר השומרת על אשר בתוכה. כשם שגדר בגבול מסמנת את תחום הסכנה, את המקום שממנו והלאה נותר האדם ללא הגנה, כך גם מטרת הסייגים בתורה ליצור לאדם גבול, לשומרו מפני נפילה בשבי תאוותיו או בכשלון בחטא מתוך חוסר אבחנה.
_x000D_
עם זאת, התפקיד לדאוג להצבת גדר, מוטל בראש ובראשונה על האדם עצמו.
_x000D_
כל אדם מכיר את חולשותיו, את יכולותיו ואת נקודות התורפה שלו, ולכן, מוטלת על כל יחיד החובה "לקדש את עצמו במותר לו", לקבל על עצמו קבלות שישמרו על מעלתו הרוחנית בתחומים שקל לו להיכשל בהם.
_x000D_
הכבלים הנוספים שבהם יגדור את עצמו ישמרו עליו לבל יבוא חלילה לנתק את החוטים הראשיים של התורה.
_x000D_
החוטים הללו קיימים, גם אם הם שקופים ובלתי נראים.
_x000D_
כל בן ישראל מחובר בשורש נשמתו לכבלים רכים, אך יחד עם זאת איתנים מפלדה הקושרים אותו לשמירת התורה. חשוב להעריך את חוטי המסורת. כל אשר יחובר אל חוט המסורת – יש לו תקווה, כי הרשת העדינה הזו, היא "רשת הבטחון" לחיים.

_x000D_