כששמע יתרו על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, החליט לבוא אל המדבר, להצטרף לעם הנבחר ולהתקרב אל אלוקיו. והנה, כאשר הגיע למדבר, סיפר לו משה רבינו את מה שכבר שמע: "את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה'" (שמות י"ח, ח'). מה חידש משה רבינו ליתרו?

משה ידע כי סכנה אורבת לפתחה של ההתלהבות האדירה שמגלה חותנו. הוא שמע את הדברים היפים, אך ככלות הכול, לא הכול כה ורוד. היו גם צדדים קשים לסיפור היציאה ממצרים. חיי הנדודים במדבר אינם קלים. המפגש עם המצרים על שפת ים סוף גרם חרדה גדולה. גם המפגש עם עמלק לא היה חוויה נעימה.

חרדה קדמה גם לירידת המן – אי ידיעה כיצד יכלכל העם את עצמו. מי מרה הפכו למתוקים, אך השעות שקדמו לרגע הנס היו שעות של פחד מפני הלא נודע.

משה רבינו ביקש לגלות ליתרו גם את צידה השני של המטבע. שיתברר לו, לפני שיחליט סופית להצטרף לעם ישראל, כי לא הכול קל ונעים.

משה הראה ליתרו את מה שייתכן שברוב להיטותו לא ראה. חייב הוא לדעת מראש את התמונה האמיתית, כדי למנוע מעצמו אכזבות ומשברים בעתיד.

משה רבינו סיפר לחותנו על הרגעים הקשים שליוו את קריעת הים. הוא גם סיפר לו כי מלחמת עמלק פרצה על שרפו ידיהם מן התורה: "את כל התלאה אשר מצאתם בדרך" (שמות י"ח, ח'). סיפר ולא המעיט.

כאשר נוכח יתרו בקשיים הכרוכים בהצטרפות לעם הנבחר, נעשה בשרו חידודין חידודין. אך מיד לאחר שהחליט להתגייר, התמלא שמחה וסיפוק. היה זה סיפוקו של זה אשר הגיע למרום ההר לאחר טיפוס קשה ומתיש. סיפוק הנובע מקשיים, אשר אחריתו אושר.

זהו המסר שהנחיל לנו יתרו. כאשר רצה לחזור לארצו, אמר לו משה רבינו: "אל נא תעזוב אותנו כי על כן ידעת חנותנו במדבר, והיית לנו לעיניים" (במדבר י', ל"א). נוכל לראות בך ספר מוסר חי. כי אם יבוא מי שיבוא ויטען כי "קשה להיות יהודי", הרי אתה, יתרו, מחייב אותו! יתרו, אשר עזב אושר, כבוד ושלטון למען הסתפח לדת ישראל, יהיה לדורות לעיניים, לכל מי שיבקש ללכת בעקבותיו.