המאורע המרכזי בתולדות עם ישראל – הוא מעמד הר סיני.
מאורע כביר זה, שבו נשקו שמים לארץ, ועם שלם חווה חוויה נבואית שלא היתה כמוה, ושוב לא תהיה – הותיר את רישומו העמוק בלב עם ישראל עד ימינו. היה זה רגע של מהפך אדיר בתולדות עמנו ובתולדות האנושות. עובדה היא, כי המעמד החורג מגבולות הניסיון האנושי וההיסטורי המצוי, הערה תכנים חדשים למסגרות ההיסטוריה של האדם באשר הוא. מאז השמיע האלוקים את עשרת הדברות במעמד ההתגלות, שונה הוא העולם, אם כי טרם הגיע לתיקונו השלם.
האלוקים לא נגלה בסיני לפתע פתאום. קדמו למתן תורה הכנות רבות המפורטות בפסוקים המקדימים את תיאור המעמד (שמות י"ט). היו אלו הכנות של מאמץ לקירוב לבבות וליצירת אחדות אמת בין כל חלקי העם.
תשומת לב מיוחדת מושכת פתיחת שיחה זו:
"כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" (שם, שם ג').
"לבית יעקב – אלו הנשים. תאמר להן בלשון רכה. לבני ישראל – לזכרים, עונשים ודקדוקים, דברים הקשים כגידין" (מדרש).
לפנינו פניה ישירה ומיוחדת אל הנשים. האלוקים מבקש ממשה, שקודם יסביר להן את העומד להתרחש, ויעשה זאת בלשון ובסגנון, התואמים ומתחשבים באופיין, שהוא עדין ורגיש מאופיים של הגברים.
מעמד הר סיני והחוויה הנבואית שבמרכזו היו גם נחלת הנשים השוות בהחלט לגברים בזכות הגדולה שמעניקה היהדות – זכות הקרבה אל האלוקים.
פניה זו אל הנשים עומדת בניגוד משווע ליחס אל הנשים שהיה מקובל בחברות אחרות באותם הימים, ואף בדורות מאוחרים יותר.
ניגוד זה מלמד אף הוא רבות על המהפכה במושגים שהחלה מאותו יום גדול של מעמד הר סיני. בדרך אל המעמד השגיא הוכיחו בני ישראל בגרות נדירה ומפתיעה.
כך מעיד עליהם הכתוב ומדרשו: "ביום הזה באו במדבר סיני, ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות י"ט, א'-ב').
חכמינו ז"ל דלו ממכמני פסוק זה את הדברים הבאים:
"גדול השלום, שבכל המסעות כתוב 'ויסעו' 'ויחנו' – נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת. כיוון שבאו לפני הר סיני, נעשו כולם חניה אחת: 'ויחן שם ישראל נגד ההר'. אמר הקב"ה: הרי השעה שאני נותן תורה לישראל" (מדרש ויקרא רבה ט', ט').
היה זה רגע של חסד בתולדות עמנו. רגע ללא מחלוקת, ריב ומצה, רגע שצריך להעלותו על נס. האלוקים ציפה לרגע זה וניצלו להעניק תורה לעמו.
זהו הרגע המתאים ביותר. מטרת התורה היא להרבות שלום. "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג', י"ז). אם יוכח שיסוד השלום קיים בעם, פתוחה הדרך למתן תורה.
תרי"ג מצוות לה לתורה. יש מהן שאין ביכולתו של כל יחיד לקיימן, שכן יש מצוות המיוחדות לכוהנים, לנשים ולעוד קבוצות. רק כל העם יחדיו יש ביכולתו לשאת את משא התורה כולה, בשעה שהוא כ"איש אחד בלב אחד" (רש"י על פסוק זה).
רגע הליכוד הוכיח שאכן הם בדרך הנכונה.