בתחילת הפרשה נאמר: "וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה ה' למשה ולישראל עמו" (שמות י"ח, א'). הוא שמע ויצא לפגוש במשה, לשמוע ולהתרשם, להתגייר ולחסות בצל כנפי השכינה.
חז"ל שאלו: "מה שמועה שמע ובא?" יש להבין, הלא כתוב בפסוק: "וישמע… את כל אשר עשה ה' למשה ולישראל עמו", מפורש אם כן מה הוא שמע.
התשובה היא, אכן כולם שמעו את אשר עשה ה' למשה ולישראל, שהרי נאמר: "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת" (שמות ט"ו, י"ד). אולם למרות זאת, הם לא משו ממקומם!
כתוב בגמרא, (זבחים קט"ז, א'): "כשניתנה תורה לישראל, היה קולו של הקדוש ברוך הוא הולך ונשמע מסוף העולם ועד סופו, וכל מלכי הגויים אחזתם רעדה בהיכליהם. נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו, שמא מבול בא לעולם?
אמר להם: כבר נשבע הקדוש ברוך הוא שאינו מביא מבול לעולם!
אמרו לו: מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של אש מביא!
אמר להם: כבר נשבע שאינו משחית כל בשר.
אמרו לו: ומה קול ההמון הזה ששמענו?
אמר להם: חמדה טובה יש לו לקדוש ברוך הוא בבית גנזיו, שהיתה גנוזה אצלו עוד לפני שנברא העולם, והוא נותן אותה לבניו, שנאמר: 'ה' עוז לעמו יתן…' (תהילים כ"ט, י"א), זו התורה שהיא העוז של ישראל.
מיד פתחו כולם ואמרו: ה' יברך את עמו בשלום" (תהילים כ"ט, י"א).
לנוכח קריאת דברי חז"ל אלו, נוכחים אנו באטימות הלב שאחזה במלכי האומות. הם שמעו את קול ה' בכוח, קול ה' בהדר, קול ה' חוצב להבות אש, ואחזו אותם חיל ורעדה. מי יודע מה קורה? מי יודע מה עומד להתחולל? אולי שואה באה לעולם? מיד הם נחפזים ורצים אל בלעם, אל הקוסם הכל-יודע, לטכס עצה, להמלט ולהנצל.
ובלעם מרגיע אותם: אל תתרגשו! "בסך הכל" השכינה יורדת לארץ ונותנת תורה לעם הנצח. הבורא מודיע לנבראים כיצד לזכות בחיי אושר בעולם הזה ובחיי נצח לעולם הבא.
המלכים נושמים לרווחה. אה, זה הכל? בסך הכל ניתנת תורה לישראל! שישמחו עם התורה שלהם, והם שבים לבתיהם בנינוחות ובתחושה של "אזעקת שווא"…
כלום ניתן להבין אטימות כזאת? האינכם חפצים לדעת מה יש לבורא לומר? כלום אינכם חפצים להסתפח לנחלת ה'? לא, הדבר כלל אינו מעניין אותם! הם עסוקים בשלהם.
רק אחד שמע – ובא, יתרו!
הוא שמע על קריעת ים סוף, על מלחמת עמלק ועל מתן תורה.
שמע, התרשם, וידע שזו האמת. הוא ידע להפיק לקח.
באזני כל אדם מהדהדת לא אחת קריאה ממרום. היא מהדהדת באמצעות רמזים במהלך חייו, באמצעות השגחה פרטית הניכרת לעין, באמצעות פלאי הבריאה ובאמצעות אירועים החורגים מחוקי ההסתברות. כל אלו קוראים לאדם! "יתרו שמע ובא!" מי הבא אחריו?…