רבי שמעון המוזכר במשנה ובתלמוד הוא רבי שמעון בר יוחאי.
הוא חיבר את ספרו המפורסם "הזוהר הקדוש" הנקרא גם "מדרש יהי אור" יחד עם תלמידיו, לאחר ששהה שלוש עשרה שנה במערה, ובשעה שחיברוהו הסכימו עמם מהשמים. כמו כן חיבר רבי שמעון את חיבורו "רעיא מהימנא", על שם משה רבינו הרועה הנאמן ו"ספרא דצניעותא" חמשה פרקים כנגד חמישה חומשי תורה.
רבי שמעון בר יוחאי הוסיף תיקונים גדולים בספר "תקוני הזוהר", בו גילה שבעים פנים במילים: "בראשית ברא אלקים". כשחיבר את "אדרא רבה קדישא" עם תלמידיו כשנתכנסו בין האילנות, יצאה בת קול ואמרה: "אשריך רבי שמעון, אשרי חלקך וחלק החבריא האלה העומדים עמך, שנתגלה לכם מה שלא נתגלה לכל צבאות מעלה".
כל זמן שרבי שמעון חי וישיבתו התקיימה, לא נכתבו הדברים על ספר. אך כדי שלא תשכח תורת הסוד מישראל, החליט רבי שמעון להעלות על הכתב את רזי התורה, ומינה לכך את רבי אבא שהיה סופר מהיר, מגדולי תלמידיו, לכתבם.
רבי שמעון כתב את ספר הזוהר על כל עשרים וארבעה ספרי התנ"ך, אולם לדאבוננו, נותרו לנו מכתביו רק חמישה חומשי תורה.