המאבקים בחיים דומים להטסת מטוס:
גם טייס מתחיל יודע להמריא, לתמרן ולנחות בשלום, בתנאי שהטיסה נערכת בבוקר אביבי ללא רוחות. כאשר צריך לפנות ימינה ולהנמיך לשם כך את הכנף הימנית, רואה הטייס באופן ברור את הכנף בהשוואה לקו האופק ולתוואי הקרקע. הוא רואה בבהירות מתי המטוס נוסק כלפי מעלה או מנמיך את חרטומו.
התמונה משתנה כאשר צריך להטיס מטוס בערפל, באפלה או בגשם שוטף. צפייה דרך השמשה הקדמית לא תוסיף לו מאומה. אין אופק ואין תוואי קרקע. הצצה החוצה אינה יכולה לקבוע האם גובהו של המטוס הוא
במהלך חייו בעולם דומה יהודי שומר תורה ומצוות לטייס הטס בעזרת מכשירים. ראייתו הפשוטה, החושית אינה יכולה לשמש לו כעדות אם מעשה מסויים הוא טוב או רע. רק ספרי ההלכה יכולים להנחות אותו, רק הם יכולים לומר לו מה טוב ומה רע.
לא קל לעבור מדרגת טייס של בוקר אביבי לדרגת טייס היודע לטוס בכל מזג אוויר. מה שנדרש ממנו נוגד את טבעו היסודי. עליו להתגבר על הדחף להציץ החוצה כדי לקבוע את מיקומו ובמקום זאת להסתמך על מכשירים בלבד.
זה מה שנדרש גם מיהודי שאינו הולך אחר מראה עיניו המטעה. גם אם צבי שבסיפור לא היה רואה על אתר כיצד שימשה הזקנה שליח להיטיב עמו ועם תינוקו, היה עליו לנתח את המעשה בהיגיון, ולהבין שלא יתכן שייענש בגין מעשה החסד שעשה.
מתן הבחירה מצד הבורא לאדם מהווה בעבורו חסד נפלא. אילו היתה הכרה זו מלווה תדיר את בני האדם, היו האנשים מעלים את הבריאה כולה לפסגת השלמות! אולם למעשה, טחו עיניהם מראות זאת. ראשון לכולם היה אדם הראשון. מיד ביומו הראשון לא עמד בניסיון ונכשל בחטא. מאז החלה האנושות להדרדר במורד החטא – עבירה גררה עבירה וכישלון רדף כישלון, עד שפני העולם התרחקו מהיעד הראשוני שהועיד לו הבורא.
אולם לא אפסה תקווה. בוא תבוא השעה שתתגשם בה התוכנית האלוקית, והעולם כולו ישוב למדרגה שהיה בה בתחילה, לפני חטא אדם הראשון. העולם צועד אל תכליתו, כאשר ה', מנהיגו של העולם, מכוון אותו בדרך נסתרת באמצעות מעשיהם של כל בני האדם.