העולם נברא מתוך מטרה לנסות את האדם. לפי תוצאותיו של הנסיון, נקבעים מעמדו של האדם וערכו.
אם עמדת בניסיון – עלית מבחינת אישיותך ואתה יכול לצפות, ביתר בטחון, לבואו של הניסיון הבא.
אם חלילה נכשלת – הנמכת את קומתך הרוחנית ואינך מוכן לקראת בוא הניסיון הבא.
הניסיון הבא בוא יבוא! אך עם זאת, רוב האנשים אינם חשים שהם עומדים תדיר בניסיון.
אם נעבור ברחובה של עיר, נעצור באופן מקרי כמה אנשים ונשאל אותם: "מתי הזדמן לך לאחרונה ניסיון כלשהו?" בוודאי יקמט הנשאל את מצחו, יהרהר וישיב: "לא זוכר. אולי כן. לפני כארבעה חודשים היה לי ניסיון קשה".
יש להניח שהאיש ענה בכנות. הוא לא חש בניסיונות העוברים עליו. אך האם יתכן כי במשך ארבעה חודשים תמימים חי לו אדם זה בלי שניסה אותו ה' כלל?