רבים סבורים שהשימוש בכח הבחירה מתבצע בפועל רק לעתים רחוקות, בעיקר בראשית הדרך. לדעתם, האדם בוחר בטוב באופן כללי, מחליט לשמור תורה ומצוות, ומכאן ואילך ארוכה היא הדרך לפניו עד לבחירה הבאה. משל לנהג שעלה על כביש מהיר שהצמתים בו מועטים. עד להצטלבות הבאה יש באפשרותו לנהוג בשלוה מבלי לחשוש שמא יסטה מכיוון נסיעתו.

אולם לאמיתו של דבר המצב שונה לחלוטין. כל עוד עיניו של האדם פקוחות, הוא ניצב תדיר על פרשת דרכים, ובידו לבחור בטוב או חלילה ברע. גם אם בחר את דרכו, והבחירה היתה נכונה, עדיין רבות הן המהמורות לאורך כל הדרך. היצר הרע נטפל לכולם, גם למהלכים בדרך המלך. כמעט בכל רגע עומדות בפני האדם אפשרויות שונות: לדבר סרה על הזולת או לשמור על לשונו, להביט לכל עבר או לעצום עין מלראות ברע, להשיב לפלוני כגמולו הרע או להתגבר על מידותיו ולשתוק, וכיוצא באלו.

הבחירה הנכונה נעשית סבוכה יותר ויותר, בהתחשב בעובדה שעל פרשיות הדרכים הצפופות הללו השילוט אינו ברור. לעתים על האדם להתאמץ כדי לקרוא את הכתובת שעל גבי התמרור ולדעת לאן דרך פלונית מובילה. גם פרט זה שייך למלאכת התעתועים של היצר, שכן לעתים הוא מטשטש את הכיתוב עד שדרך ארוכה נראית כקצרה, ודרך חתחתים מוצגת כדרך המלך. היצר עלול לצבוע מצווה בצבעים שחורים, כעבירה שיש בה הפסד רב, ולעומת זאת, הוא מציג חטא בל יכופר כאילו הוא המפתח לאושר.

אחד האמצעים המקובלים על היצר הוא הרדמת חושיו של הנהג הממשיך לנהוג בבטחה, כאילו הוא נוהג בכביש שאין בו כל סכנה, ובעקבות כך אין לו צורך להפעיל את כח הבחירה שלו. משמעותה של תמונת מצב זו –  החלטה אווילית של האדם לוותר על זכות הבחירה שנמסרה לו. אמנם המכונית תמשיך לנוע על פני הכביש, אולם את סיכוני הנהיגה אין צורך לפרט.

על האדם לחוש, שלמעשה, בכל רגע מחייו הוא עומד בקו החזית. המלחמה נטושה ועליו לבחור בין טוב לרע, בין חיים למוות, בין עשיית רצון הבורא לבין מרידה בו ובתורתו.

מי ששם לב באופן תמידי – הוא המנצח!