יורשה לנו לצטט תחילה את דבריו של אדם שגדל בקיבוץ, והכיר לאחר מכן את היהדות. דבריו מתייחסים לעמידות ולמוצקות שהתגלו בדרך התורה, והם הופיעו באחד מבטאוני תנועת 'ערכים':
"הרעיון הסוציאליסטי והתנועה הקומוניסטית שכנעו מליונים, סחפו המוני בני נוער, מפלגות ומעצמות ענק. היישום נעשה בגירסאות שונות, קשוחות ומרוככות, תוך כדי תיקונים והתאמות.
והנה, לאחר כמה עשרות שנים, הכל התמוטט וקרס. השיטה התגלתה כמיקסם שוא.
הקיבוצים הוקמו בלהט אדיר. על קוצה של יו"ד אידיאולוגית התפלגו קיבוצים והתפרקו משפחות. למרות כל זאת כמעט מאומה לא נותר עתה מהחזון. הכל התפוגג בתוך יובל שנים. ההתפוררות לא הותירה מאומה למרות שמדובר בסך הכל בתאוריה כלכלית, והכלכלה היא בסך הכל תחום אחד מחיי האדם.
כל זאת בהשוואה לתורה המקיפה את כל תחומי החיים: חברה וכלכלה, רגשות ומידות נפש, מאכל ולבוש, חקלאות ומסחר, מלחמה ושלום. התורה חזתה הכל מראש, חזתה מה יקרה אם יצייתו לציוויה, ומה יתחולל אם ימאנו. הכל עמד במבחן, לא חמישים שנה ולא מאה. במסלול שהתוותה התורה אנו נוסעים למעלה משלושת אלפים שנה. נוסעים וממשיכים לנסוע".
לדבריו שציטטנו ניתן להוסיף נתונים רבים. נציין נתון מרכזי:
מסירת התורה מדור לדור נעשית בצורה מדוייקת ביותר. התורה עוברת מאב לבנו ומרב לתלמידו ללא הפסק, שרשרת המסירה מוכרת לנו לפרטי פרטיה. מסוגלים אנו לשחזר את תהליך המסירה: מי היו גדולי התורה בכל דור? מי היו תלמידיהם? מה היה תחום הצטיינותו של כל אחד מהם? מה היתה השיטה שעל פיה לימד אותו רב את תלמידיו? אלו גלויות גלתה התורה? היכן הוקמו מרכזי תורה? ועוד ועוד.
פרטי המסירה ידועים במדוייק. התורה שבכתב והתורה שבע"פ המצויות בידינו כיום, הן אלו שהגו בהן אבות אבותינו, והן אלו שעל פיהן חי העם לדורותיו.
זעזועים חיצוניים קשים ביותר עבר העם. גלויות ושמדות, רדיפות וגזרות, ובכל זאת מעולם הוא לא הרפה מעץ החיים של התורה. תאוריות אנושיות כובשות את העולם בסערה, ובתוך זמן קצוב הן נעלמות כלעומת שבאו, ואילו התורה העל-אנושית, חיה וקיימת לעד!