עצת ה' לעולם תעמוד

עשרת המכות ויציאת מצרים שבאה בעקבותיהם, הוכיחו לכל יושבי תבל, ששלטונו של הקב"ה על הטבע ועל מאורעות ההיסטוריה הינו שלטון בלעדי.

בעשר המכות שנחתו על מצרים, כלולים היו גמול ועונש לפרעה על מעשיו. היתה בהם הנהגה של "מידה כנגד מידה" כנגד התנהגותו של פרעה כלפי בני ישראל. משה רבנו פנה אל פרעה ואמר: "רק אל יוסף פרעה התל לבלתי שלח את העם" (שמות ח', כ"ה). התנהגותו של פרעה כלפי בני ישראל נבעה מהתעללות ומההיתול בהם.

_x000D_

לא פעם ולא פעמיים נאות פרעה לשלח את העם, כדי שיינצל מאימת המכות שאיימו על ארצו. אולם בכל פעם, כאשר אך היתה רווחה, שוב חזר פרעה לסורו ומיאן לשלח את העם.

_x000D_

מכיון שנהג פרעה בדרך של שחוק והיתול כלפי עם ישראל, שב גמולו בראשו, ואף בו נהגו משמים בדרך של שחוק ושל התעללות. כפי שנאמר: "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים" (שמות י', ב').

_x000D_

זאת ועוד, במשמעות הכתוב: "למען תספר באזני בנך ובן בנך", כלול לקח רחב ביותר. נראה שהנהגת ה' כלפי פרעה נוסכת אור חדש על הנהגת הבורא בעולמנו. ניתן ללמוד ממנה שהקב"ה עשה, עושה ויעשה את כל המעשים, בהתאם לתכנית שהוא התווה מראש.

_x000D_

כאשר בא משה רבינו אל פרעה, ובפיו דרישתו של ה' לשלח את בני ישראל ממצרים, סירב פרעה להיענות לדרישה זו, לא רק בשל חוסר רצונו לוותר על כוח העבודה הענק שהיה נתון בידו. פרעה עטף את סירובו בנימוקים אידיאולוגיים.

_x000D_

הוא הסביר כי אינו מכיר באדנותו של הבורא: "לא ידעתי את ה', וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ה', ב'). מהלכיו של פרעה הביעו גאווה מופרזת הכלולה בהכרזה המובאת בספרי הנביאים: "לי יאורי ואני עשיתיני" (יחזקאל כ"ט, ג'). בשיגעון גאוותו, הפך פרעה את עצמו לאליל. יהירותו לא הרשתה לו להכיר בעובדה שקיימת סמכות כלשהי מעליו.

_x000D_

משום כך, הודיע לו הקב"ה באמצעות משה רבנו, שבקרוב הוא עשוי ללמוד לקח מאלף, ובאמצעותו יוודע לעין כול, שיש בעולם גורם שמימי עליון וגבוה הפועל בעולם כרצונו.

_x000D_

עשר המכות ויציאת מצרים שבאה בעקבותיהם, הוכיחו לכל יושבי תבל, שלמרות שפרעה הוא שליט עולמי ומושל בכיפה, מצוי בעולמנו בורא רוחני ועליון השולט על הכול. מכות מצרים העידו בבירור ששלטונו של הקב"ה על הטבע ועל מאורעות ההיסטוריה הינו שלטון בלעדי לחלוטין.

_x000D_

על כגון זה אמר שלמה המלך: "רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום" (משלי י"ט, כ"א). פרעה יכול היה לתכנן תוכניות כאוות נפשו, אולם רק עצת ה' היא זו שתבוא לכלל ביצוע.

_x000D_

ברוח דברים אלו ביאר המגיד מדובנא את הפסוק: "הללו את ה' כל גויים… כי גבר עלינו חסדו" (תהילים קי"ז, א'-ב'). וכי מה עניינם של כל הגויים להודות לה' על החסדים שעשה ה' לישראל? התשובה היא, הן הגויים יודעים טוב מאיתנו עד כמה גבר עלינו חסדו של ה'. בכל דור ודור הם עומדים עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. מי כמוהם יודע כמה תכניות ומזימות והללו הם חורשים עלינו, אינן באות לכלל ביצוע, בשל סיכול תכניות אלו בשלב מוקדם על ידי ההשגחה העליונה. הם, הגויים, מסוגלים להודות לה' על מקרים רבים שלא נודעו לעם ישראל.

_x000D_

פרעה הפך להיות מכשיר בידי ההשגחה העליונה ללמד את הבריות שעל אף ולמרות כל חישובי אנוש, "עצת ה' היא תקום". פרעה שכפר בכול, הפך למכריז על לקח זה של האמונה לעיני עולם ומלואו.

0 0 הצבעות
דירוג מאמר
הירשם
להודיע ​​על
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הרבה הצבעות
תגובה מוטבעת
הצג את כל התגובות

אולי יעניין אותך גם.

אירועים באותו נושא.

פודקאסטים חמים.

עוד ממדור

10235.

חדש באתר.

חיפוש באתר.

בחר מרצה
מרצים
בחר נושא
נושאים
בחר סדרה
סדרות

סה"כ תוצאות: 11399

חיפוש ב-VOD.

0
אשמח לשמוע את חוות דעתכם, נא הגיבו.x
Hide picture