הפסוק "בראשית ברא אלוקים" (בראשית א', א') מגלם בשלוש מילותיו את המהפכה הגדולה. את המהפכה במושגים, בהשקפת העולם, בגישה לחיים, להיסטוריה ולאנושות.
_x000D_
_x000D_
המילה הראשונה בפסוק זה – "בראשית", קובעת את העובדה שהיתה לעולם התחלה ברגע נתון, ושלפניו – אין, לא היה מאומה. המילה השניה "ברא" קוראת תיגר על רעיון האבולוציה, המאמין שכוחות מקריים ועוורים יצרו את כל היש האדיר המצוי בקוסמוס, הוא הקוסמוס אשר דיוקו המתמטי ומורכבותו מורים על תבונה אין סופית. זו המילה המלמדת שאותו "מפץ גדול", אשר עליו מתרפקים בימינו הפיסיקאים, לא היה מקרי ובלתי מכוון. הצלע השלישית והקובעת במשפט זה היא המילה "אלוקים". היא באה לבשר לבני אנוש שקיים רצון עליון מאחורי הבריאה, רצון שברא עולם למען תכלית ברורה.
_x000D_
_x000D_
אם יש את נפשך לדעת משהו מן המשהו על מהותו של האלוקים, חפש נא רגע של דומיה מוחלטת למען תוכל להאזין… לנשמה.
_x000D_
_x000D_
בה, בנשמה, המפתח להבנה כלשהי. היא תפתח לפניך צוהר קטן להשגת משהו מן המשהו, שנוכל אנו – הנבראים – להשיג במובן אלוקים.
_x000D_
_x000D_
ובכן, נשמתך היא הישות העלומה, האחראית לכך שסך כל העצמות, הבשר והגידים, החושים והמחשבות מתדבקים יחדיו ויוצרים את מה שקרוי: 'אני'. היא המחיה את הגוף, היא המעניקה לו שפע חיים. אתה חש בה היטב, אבל לעולם לא תראה אותה בעיני בשר.
_x000D_
_x000D_
הוא, האלוקים, אכן ממלא את הכול. את גרגיר החול על שפת הים, את הגלאקסיות האדירות השטות במרחב, וגם אותך.
_x000D_
_x000D_
זהו איפוא, הפן הראשון של תפיסת היהדות בנושא: התכללות בתוך הבורא בעולמו, בורא אשר הוויתו בכול והוא מקור החיים של כל ה"יש". ועם זאת, בגלל היותו רוחני, טהור, פשוט ומוחלט, הוא אינו גלוי לעיניך. לעיניך, איש הגוף, השבוי במערכת הקליטה החושית. אך למרות הכל, הינך מסוגל להבין שמץ ממושג נעלה זה. זאת לאור הידיעה המדעית המקובלת עתה שאנרגיה בלתי נראית היא המפעילה את היקום כולו, מאחורי מסך האטומים המרכיבים את כל ה"יש" החומרי.
_x000D_
_x000D_
אבל – זהירות: הנחה זו כי האלוקים הוא בכול, אין פירושה כי הוא מתגלה בכול באותה שלימות, הן בגוש עפר והן באדם. כוונתנו לומר, כי פעילותו מתגלית בכל דבר, במידה ובדרגה מסויימת – הכול בהתאם לטיבו של העצם שדרכו היא משתקפת.
_x000D_
_x000D_
כאן אנו מגיעים אל הפן השני בתפיסת היהדות. ושוב נתחיל מן הנשמה. לפי תפיסה זו, אין הנשמה תלויה כלל בגוף. למרות הקשרים האמיצים ביניהם, הנשמה היא חופשית.
_x000D_
_x000D_
אי תלות זו מבשרת את חירות הנשמה מן הגוף. אי תלות זו היא השתקפות קלושה של אי תלותו של האלוקים בעולמו, בעולם שברא מתוך רצון חופשי.
_x000D_