למעשה, לימוד והעמקה אודות מהות השבת ומשמעותה, מגלים שיותר ממה שהאדם תורם למען השבת, תורמת השבת לאדם. שאלות עומק רבות מלוות יום נכסף זה:
מהי משמעות המגבלות המוטלות על האדם ביום זה?
מהי מנוחה אמיתית?
האומנם השבת היא זו ששימרה את העם לבל יתבולל ויאבד בגלות הארוכה?
מה תורמת השבת לי, למשפחתי?
בתלמוד קרויה השבת "מתנה טובה" – מדוע?
על סודות השבת, אווירתה וניחוחה – במאמרים הבאים.
חלק בלתי מבוטל מבעיות יושבי כדור הארץ נובע משורש אחד: חוסר מנוחת הנפש.
האדם הוא תמיד לפני או אחרי. לפני קנית דירה או אחרי קניה, לפני קנית מכונית או אחרי. לפני שיפוץ הבית או אחרי. לפני בילוי או אחריו. המחשבות אינן נותנות מנוח. אנו נתונים במתח רב כתוצאה מחששות, מתחרות ומקנאה. החרדה התכופה מרופפת את עצבינו.
אין פלא שיהודים רבים נמשכים לתיאוריות ולתורות המזרח הרחוק. בהן האדם מדמה למצוא רוגע ולהרגיש שלווה. מבלי לדעת שמכוחות הטומאה יונקות תורות אלו.
חשוב לדעת כי מנוחת הנפש שמקבלים שם נובעת מריקנות ומהעדר חשיבה, הדבר נעשה על ידי תהליך של ריקון המחשבה. כלומר, על ידי שלילה. היהדות מעניקה את כל מה שיש שם והרבה יותר, אולם בגישה הפוכה. על ידי מילוי הנפש בתכנים רוחניים חיוביים, ולא על ידי ריקון הנפש וניתוקה מהקדושה.
אנו שקועים בחומר. הנפש מבקשת נקודות גבוהות יותר שבכוחן להעסיק מחשבה ורוח ברמה גבוהה יותר. התרוממות זו לא תוכל להתבצע בלי רגיעה ונינוחות.
אדם המשועבד לתאוותיו, לא יצליח להתרומם ולהתעמק בסוגיה ערכית נעלה. ה"חזון איש" כשמרחיב, מלהיב ומרהיב את נפשנו אודות יפי הבריאה ותחכומה, קובע כי התבוננות זו לא תתכן אלא אם כן האדם הוא בעל נפש ושעתו שעת השקט, חופשי מרעבון תאוותי.
כשיש רוגע, מנוחה ושלווה, נתון ביד האדם מפתח לחיי רוח רבי תוכן. אם כן אפוא, היכן מוצאים מנוחה?
התשובה היא: בשבת.
באה שבת – באה מנוחה. "יום קדושה ומנוחה. מנוחת אהבה ונדבה, מנוחת אמת ואמונה, מנוחת שלום ושלווה והשקט ובטח".