_x000D_ האדם נוטה להתפעל ממראה עיניו העכשווי. לחשבונות מעמיקים אודות העתיד, חסרה אותה עוצמה המלווה את ההווה. נקודת ראות זו הגבירה את קושי השעבוד במצרים, אולם עם זאת, היא הגבירה מאידך, את עוצמת הגאולה.
כשהיו ישראל במצרים, הם היו זקוקים לכוחות רוחניים מיוחדים כדי לא ללכת שולל אחר גדולתה של הארץ ועושרה. במשך מאות שנים היתה מצרים "גברת הממלכות". בחיי יוסף פונקה מצרים באוצרות אדירים של כסף וזהב.
שבע שנות השובע היו שנות שפע רק בארץ מצרים. כאשר שרר רעב בכל הארצות, שילמו הכול בעל כורחם כל מחיר שהושת עליהם, כדי החיות את נפשם.
גם יעקב ובניו נאלצו לנטוש את ארץ מכורתם מפני הרעב ולרדת לגור במצרים הזרה. במשך השנים הורע היחס כלפיהם, עד שהפכו לעבדים. מצב זה נמשך מאות שנים. דורות של בני ישראל נולדו היישר אל השעבוד ודורות נפטרו שם בכי רע, ולא ראו טובה בעיניהם.
מי שמתבונן בתמונת מצרים, עלול לתהות מדוע בחרה ההשגחה העליונה להרים את קרנה? אולם בסופו של דבר, מתגלה לעין כול כי רוממותה היתה לטובת ישראל. רק כך התקיימה הבטחת ה' לאברהם אבינו: "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" (בראשית ט"ו, י"ד). השגשוג שהיה מנת חלקה של מצרים במשך שנים רבות, לא היה מטרה בפני עצמה, אלא היווה אמצעי שהוביל לכך שאת פירות עושרם אכלו בני ישראל, עבדיהם לשעבר.
נתבונן בסוגיה זו במבט כללי: במצב של הארת פנים מצידו של הבורא, הצדיקים נמצאים ברום המעלה. לעומת זאת, כאשר המצב מנוגד, נוצר מצב של חושך ושל הסתר פנים, והטעות מצויה. הסתר פנים זה אינו יכול להמשך ללא קצבה, לכל מצב של אפילה חייב להיות סוף, כפי שנאמר: "קץ שם לחושך" (איוב כ"ח, ג'). כאשר ההסתר מגיע לשיאו, הוא נשבר מחמת עצמו, ובאותה שעה מתגלה האור.
_x000D_
משל למה הדבר דומה? לבלון מתנפח. האוויר המוחדר לתוכו מגדיל את נפחו ואת ממדיו, עד שהוא נראה שונה לחלוטין ממצבו הקודם והמצומק. אלא שכל זה למראה עיניים בלבד. אמנם הבלון נראה גדול ומרשים, אולם המבין דבר לאשורו יודע, כי כדור מנופח זה, כמעט אין בו ממש – כולו מלא אוויר בלבד! ההוכחה – כאשר יימשך תהליך גדילתו של הבלון מעבר לכושר קיבולו, הוא יתפוצץ בקול עז, ובן רגע לא יהיה זכר לממדיו המתנשאים. בעת שהוא מתפקע, לא זו בלבד שהוא מאבד את גודלו, אלא שהוא לא יצלח מכאן ואילך למאומה.
גאוותם הבלתי מרוסנת של המצרים – היא עצמה היתה הסיבה לאובדנם. לאחר הגאולה ממצרים נוכחו בני ישראל לדעת כי כל מה שנראה כהצלחה מסחררת וכמקור לקנאה, ואולי גם להערצה, הוא עצמו היה הסיבה וגם האמצעי לכישלון המוחלט של המצרים, כישלון שאין לו תקנה.
_x000D_
את העוצמה האנושית ניתן לנפץ רק באמצעות השגחה אלוקית שאינה זונחת לעולם את האדם.