ימי השובבי"ם נקראים כך על שם הפסוק: "שובו בנים שובבים, ארפה משובותיכם" (ירמיה ג`, כ"ב), שמשמעותו: אתם בנים, שובו אלי למען ארפא ואסלח על המרידה שמרדתם בי.
_x000D_
התיבה "שובבים" מציינת את הזמן בשנה המתאים ביותר לעשיית תשובה. כל אות מציינת פרשה מן התורה שאנו קוראים בשבתות אלו: ש: שמות, ו: וארא, ב: בא, ב: בשלח, י: יתרו, מ: משפטים.
_x000D_
במשך שישה שבועות אלו נוהגים בחלק מהקהילות להתאסף ולומר את נוסח: "תיקון שובבי"ם". בשנה מעוברת מוסיפים שני שבועות נוספים: תרומה ותצווה, ואז נקראים שבועות אלה בשם: "שובבי"ם ת"ת".
_x000D_
מנהג שובבי"ם החל להתפשט לראשונה בארצות אשכנז, כמאה וחמישים שנה לפני זמן האר"י ז"ל. בימי האר"י ז"ל התפשט המנהג על פני תבל, והוא הוסיף לו סדר תיקונים וכוונות.
_x000D_
ימי חנוכה חלים לקראת תחילתם של ימים אלו. בתקופת היוונים נמשך עם ישראל אחרי תענוגות החומר של היוונים, ונס חנוכה מסמל את ההתגברות על חטא זה ותיקונו.
_x000D_
בספרים הקדושים מובאים דברים מרוממים על אודות ערכם של ימים אלו. מובא שם ששובבי"ם הם כמו עשרת ימי תשובה, וזהו זמן שמקובלת בו התפילה כמו בעשרת ימי תשובה. מטרת ימי השובבי"ם לתקן את המידות, לקדש את החושים ולשמור את האדם מעצבות, מכעס ומגאווה.
_x000D_
בראש השנה וביום הכפורים אנו אומרים: "ותשובה ותפילה וצדקה – מעבירין את רוע הגזרה". גם בימי השובבי"ם עלינו להשתמש בכל שלוש הדרכים כדי להיטהר.
_x000D_
"תשובה" – כוללת תעניות ועמלות בתורה; ו"תפילה" – לשפוך שיח בלב נשבר לפני הבורא ולהרבות באמירת תהלים; ו"צדקה" – להוסיף ולתרום יותר ממה שהוא רגיל לתת בשאר הימים.
_x000D_
דרכי התשובה הקשורות לימי השובבי"ם הן:
_x000D_
א. יש המתענים ביום חמישי מדי שבוע. יש קהילות שבהן נהוג להתענות רק פעם אחת בכל ימי השובבי"ם.
_x000D_
ב. כיום, שירדה חולשה לעולם וקשה להתענות, התקינו "סדר פדיון תענית". את הכסף שתורמים תמורת התענית צריך לחלק לעניים בו ביום.
_x000D_
ג. כוח הצדקה מועיל מאד, בפרט בימי שובבי"ם, וכל המוסיף מוסיפים לו מן השמים.
_x000D_
ד. מוסיפים שעות לימוד תורה בימי שובבי"ם. התקינו "סדר שעות רצופות", כלומר, לימוד של ארבע או חמש שעות רצופות ללא כל הפסקה.
_x000D_
עמל בתורה ותיקון שובבי"ם יונקים משורש אחד, והוא המוח. חשיבות המוח היא בהיותו אחראי על בחירתו של האדם. מי שעוסק בחכמת התורה מגרש ממנו מחשבות פסולות.
_x000D_
ה. כאמור, מקובל לקרוא בספר תהלים בימי השובבי"ם. יש קהילות שבהן אומרים את כל ספר התהלים בליל שישי באשמורת הבוקר, ויש שמסיימים אותו בשבת קודש.
_x000D_
ו. מקבלים על עצמם "תענית דיבור", אפילו יום אחד בשבוע. מי שנזהר בדיבורו שלא לדבר דברי הבל בימים אלו, עושה תיקון לנפשו.
_x000D_
ז. בדורנו נפוצים מאוד שיעורים בשולחן ערוך חלק "יורה דעה". מורי הוראה מוסרים שיעורים כמעט בכל עיר ומטרתם לעורר את הציבור לדקדק במצוות אלו.
_x000D_
בשנת העיבור, כאשר מוסיפים אדר שני, מקפידים יותר לקיים את מנהג שובבי"ם. בשנה מעוברת משווים את מהלך הלבנה למהלך החמה על ידי תוספת אדר שני, וזהו זמן של תשובה נגד קטרוג הלבנה בזמן בריאת העולם. מובן, שהדבר קשור למעמקי הקבלה.
_x000D_
בלילות הארוכים של חודשי החורף אנו מרגישים בצורך להתחזק בתורה ובמצוות. לכן, מזכים אותנו ימי שובבי"ם בהזדמנות ליישר את מעשינו ולהגיע למדרגה של "בנים למקום", בנים לבורא יתברך.

_x000D_