מכונית מתוצרת קונצרן מיצובישי זכתה לסמל "קניית קולות" של חברי כנסת ישראליים. אבי ההגדרה הוא אלכסנדר גולדפרב, שכיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת "צומת", ופרש ממנה יחד עם גונן שגב ואסתר סלמוביץ`, חבריו למפלגה. גולדפרב תמך בממשלת רבין בימי הסכמי אוסלו בשנת 1995, ובסיועו הועברו הסכמים אלו בכנסת. בקרב חוגי הימין נטען כי גולדפרב חבר לרבין לאחר שהובטח לו כי ימונה לסגן שר בממשלתו ויזכה במכונית מיצובישי. גם אם מדובר בבדיה, זכה ח"כ גולדפרב שתקרא ה"מיצובישי" על שמו.
_x000D_
סגולתו ההרסנית של השוחד אינה מתבטאת רק בעובדה שהוא מטה את דעתו של מקבל השוחד, היא מתבטאת גם בכך שמקבל השוחד אינו מאמין כי נטייתו לטובת נותן השוחד, מקורה בשוחד שקיבל. הוא מסרב להכיר בכך כי השוחד שקיבל הוא האחראי להסברים ולצידוקים ההגיוניים והמקוריים העולים בדעתו. מסיבה זו מתכחשים מקבלי השוחד להאשמות המוטחות בהם. התכחשות זו אין מקורה בבושה בלבד. מקבלי השוחד מאמינים באמת ובתמים כי לא הוא זה שהשפיע על החלטתם.
_x000D_
אם נטען באוזניו של אלכס גולדפרב כי ההבטחה למנותו לסגן שר ולקבלת מיצובישי הם שהביאוהו לתמוך בהסכם אוסלו, הוא בודאי יצדיק את מעשהו ויוכיח כי מדובר במהפך אידיאולוגי טהור, שלא נבע משיקולים זרים, חלילה.
_x000D_
בין אם צדקו מתנגדיו ובין אם לא, מלמד מקרהו של גולדפרב עד היכן יכולה להגיע השפעתו של השוחד. בכוחו לקבוע את עתידן של מדינות על כל ההשלכות שבדבר.
_x000D_
בין צדק למשפט
_x000D_
בתאריך 12.07.2010 קיבל בית המשפט בפתח תקווה את עיסקת הטיעון שנרקמה עם בני הזוג שדרסו את הילד אמיר בלחסן, והפקירוהו כשהוא מדמם חסר הכרה, וגזרו עליהם שלוש שנות מאסר. אמנם, אפשר להתווכח עם גזר הדין ולטעון שהוא קל מדי ביחס לעבירה, אלא שעדיין מדובר בעונש מאסר. העיוות שבגזר הדין התגלה לאחר שפיני כהן זרק את נעלו לעבר נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש. בגין מעשהו נגזר עליו שלוש שנות מאסר בפועל. בעקבות גזר הדין הביע אביו של אמיר בלחסן את תסכולו מגזר הדין המקל של דורסי בנו.
_x000D_
עכשיו ינסו המשפטנים את כוחם ויפלפלו במילים, כי תקיפת עובד ציבור חמורה יותר, ועל כן גם העונש חמור יותר… שאין תפקידו של בית המשפט לעשות צדק אלא דין… ינסו ככל שינסו, העובדה היא שעל דורסי ילד שהפקירוהו בדעה צלולה, גזר בית משפט בישראל שלוש שנות מאסר, ועל אדם שזרק נעל על שופטת גזר בית משפט עונש זהה.
_x000D_
האם פיני כהן סיכן במעשיו את חייה של דורית בייניש? האם מעשהו מלמד על זלזולו המופגן בחיי אדם? מסתבר שלא. בכל אופן פיני כהן זרק נעל על האדם הלא נכון. אף על פי ש"שופטי ישראל אינם מושפעים כלל מדעותיהם האישיות, בבואם לפסוק את הדין", כפי שטען נשיא ה"עליון" לשעבר, פרופ` אהרן ברק, קשה מאוד ליצור אנושי להיות גם הקרבן, גם השופט וגם התליין, בלי להיות משוחד.
_x000D_
כבר קבעו חז"ל כי "אדם קרוב אצל עצמו". מתוך שאיפתנו לרפד את רצונותינו ואת דעותינו, אנו שופטים את המציאות באופן התואם את עמדותינו. הדבר משול לאדם הצועד עם עגלתו ב"סופר מרקט". הוא קונה רק את המוצרים החביבים עליו, וזאת אף שלידם מונחים מוצרים נוספים. אם נשאל מדוע לא נטל אותם, הוא ישיב כי הם אינם "מתאימים לו". בדיוק כך אנו נוהגים עם המידע הזורם אל תודעתנו. אנו נוטלים ממנו רק את מה שמתאים לנו ולאורח חיינו, ומתעלמים מהשאר, מפני שאנו משוחדים. ידוע כי "קרוב – פסול לעדות", לפי שקירבתו יש בה כדי להטות את עדותו לטובת קרובו.
_x000D_
האם יתכן כי נדון לכף חובה אדם המספק את כל צרכינו ומאויינו ללא כל בקשת תמורה מצידו? הייתכן כי נזרוק אבן לבאר שממנה אנו שותים? אם כן, כיצד נוכל לדון את עצמנו לכף חובה? האם נוכל להצדיק אדם או חברה, דעה או עמדה המסכנת את איכות חיינו? מסתבר שהדבר כמעט בלתי אפשרי.
_x000D_
נמצא כי הסכנה שבשוחד העצמי גדולה מזו של השוחד הממוני ודומיו, גם משום תדירותו וגם משום שאי אפשר להוכיחו, שהרי ה"נותן" וה"מקבל" הם "אני" בלבד.
_x000D_
התורה מצווה (דברים ט"ז, י"ח): "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, אשר ה` אלוקיך נותן לך, ושפטו את העם משפט צדק. לא תטה משפט ולא תכיר פנים ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים".
_x000D_
כדי להציל את האדם מן השוחד העצמי, דורשת התורה מן האדם להציב בשעריו "שופטים ושוטרים". להציב בפתחו של כל חוש וחוש מחושיו את שוטרי ה"דעת". בעזרתם יוכל לשפוט את המציאות משפט צדק. קבלת נתונים בלתי מבוקרת מן החושים טומנת בחובה את הטיית משפט המציאות, והיא מביאה לעיוות.
_x000D_
הגמרא מתארת כי בין אריסו של רבי ישמעאל לחברו התגלעה מחלוקת ממונית. כדי להכריעה ביקש האריס לדון עם חברו בפני אדונו ורבו. מסיבה זו הקדים ביום אחד את משלוח הפירות השבועי לביתו של רבי ישמעאל רבו. כששאלו רבי ישמעאל לסיבת הדבר, הסביר האריס כי עקב הדיון בבית דינו, שנקבע למחר, לא יוכל להביא את משלוח הפירות בזמן הקבוע, ועל כן הקדימו. בעקבות דבריו סירב רבי ישמעאל לדונו בבית דינו ושלחו לבית דין אחר.
_x000D_
בעת הדיון האזין רבי ישמעאל לטיעוני אריסו, תוך שהוא מהפך בדעתו כאומר – אם יטען טענה זו יזכה, ואם יטען טענה זו יתחייב.
_x000D_
עם תום הדיון אמר רבי ישמעאל: "תיפח נפשם של מקבלי שוחד. ומה אני שלא נטלתי (שהרי סירב לדונו), ואם נטלתי (את הפירות שהביא האריס) שלי נטלתי (שפירותיו הם), כך (ניסיתי להפך בזכותו של אריסי), מקבלי שוחד על אחת כמה וכמה".
_x000D_
למרות ששוחד הממון בולט יותר, השפעתן של טובות הנאה כגון חנופה, שוחד דברים או הבטחת כבוד, אינן פחותות ממנו ואפשר שחמורות אף יותר. אף שאפשר שיינצל האדם משוחד הממון ודומיו, קיים שוחד שכמעט שאין לך אדם שניצל ממנו, והוא השוחד העצמי.
_x000D_
כשם שהשופט נדרש להציב מול עיניו את מידת האמת בלבד. תפקידן של המצוות להביא את האדם לביטול רצונו העצמי בפני רצון בוראו. חינוך זה יביא את האדם ליכולת התגברות על אהבתו העצמית ולהעצמת מקומה של האמת בחייו. כנאמר: "כי השוחד יעוור עיני חכמים". גם אם האדם אינו נוטל שוחד, עדיין מסוגל הוא ליפול ברשתו של השוחד העצמי, ולפיכך זקוק הוא לשוטרים. ובכן… מיהו האדם שאינו נוטל שוחד?

_x000D_