באוניברסיטת קופנהגן נדרשו התלמידים למדוד גובה של בניין תוך שימוש בברומטר (אמצעי מדידת גובה ע"י מדידת שינוי לחץ אוויר שכן ככל שעולים גבוה יותר לחץ האוויר משתנה וכך ניתן לחשב גובה) . אחד הסטודנטים הציע לקשור חוט לברומטר, לעלות לראש הבניין ולשלשל את הברומטר מטה עד שיגע בקרקע. אורך החוט יחד עם אורך הברומטר הסיק  הוא גובה הבניין.
_x000D_
המרצה הכשיל את הסטודנט שכן לטענתו המבחן הוא בפיזיקה ותשובתו של הסטודנט איננה תשובה פיזיקאלית, הסטודנט ערער שכן לדעתו אם השאלה היא כיצד ניתן בעזרת הברומטר למדוד את גובה הבניין אזי תשובתו היא מדויקת ומגיע לו ציון מאה.
_x000D_
באותו שבוע הגיע לאוניברסיטה אורח מניו זילנד  לורד ארנסט רתרפורד חתן פרס נובל לכימיה ומרצה בכיר בתחום הפיזיקה, הויכוח בין הסטודנט למרצה הגיע לפתחו להכרעה כאשר מחד המרצה טוען כי לסטודנט מגיע ציון אפס בעוד הסטודנט טוען לציון מאה.
_x000D_
לאחר עיון בשאלה והתשובה הודיע האורח כי  למרות שהתשובה נכונה אבל היות והסטודנט לא הפגין ידע בפיזיקה יש לבחון שוב את ידיעותיו.
_x000D_
הסטודנט התבקש למצוא תשובה "פיזיקאלית" יותר כאשר הזמן העומד לרשותו הינו 5 דקות בדיוק  הוא חשב ארבע דקות, וכשלא ענה דחק בו הבוחן לענות משום שהזמן עומד להיגמר.
_x000D_
לתדהמתו של האורח השיב  הסטודנט כי מתלבט הוא בין מספר תשובות:וברוצנו לכתוב את התשובה הטובה ביותר, האורח הסקרן שאל ומה הן התשובות? ובכן  ניתן להפיל את הברומטר ולמדוד את זמן הנפילה (התלוי בגובה), כמו כן ניתן  להשתמש באותו חוט מהתשובה הראשונה וליצור מטוטלת – זמן המחזור של התנודות יהיה תלוי באורך החוט, או להשתמש בחוט קצר יותר ואז לנדנד את המטוטלת על ראש הבניין ועל הקרקע – ההפרש בזמן המחזור קשור לתאוצת הכובד שמשתנה עם הגובה, או למדוד את הצל של הברומטר יחסית לצל של הבניין בשעה שהשמש מאירה, ומובן שניתן גם למדוד את לחץ האוויר על הקרקע ועל גג הבניין ולהמיר את ההפרש לגובה הבניין.
_x000D_
האורח שנדהם מהאינטליגנציה המפותחת של הסטודנט שאל האם לדעתו בזה תמו התשובות  נענה בשלילה, אם אינך מגביל אותי לפתרון פיסיקאלי, אפשר לקחת את הברומטר, לדפוק באמצעותו על דלת שוער הבניין, וכאשר יפתח את הדלת לומר לו כך: "אדוני השוער, יש לי ברומטר מצוין. אם תואיל ותאמר לי מה גובה הבניין שאתה השוער שלו, אתן לך את הברומטר". 
_x000D_
בנקודה זו הפסיק הפרופסור לורד ארנסט רתרפורד את התלמיד ושאל אותו האם ידעת איזו תשובה רצה המרצה לקבל ממך?. "ודאי שידעתי", השיב התלמיד, "אך נמאסה עלי הציפייה של המורים שנקיא את מה שלימדו אותנו.
_x000D_
לכן, כל עוד נוסח השאלה מאפשר זאת, אני מרשה לעצמי להשתעשע ולהעמיד פנים".רציתי רק להוכיח כי מטרת הלימוד היא לפתח את החשיבה ולא לענות דווקא את התשובה הקלאסית המצופה, בדרך זו לעולם לא יתגלו תגליות ונמשיך רק את לימודנו כמחשבים מכאניים.
_x000D_
הסטודנט היה נילס בוהר סטודנט יהודי , שהפך לאחד הפיזיקאים הגדולים בהיסטוריה חתן פרס נובל לפיזיקה  ומאבות מכניקת הקוונטים.
_x000D_
החשיבה היהודית הרב תחומית המתאפיינת במקוריותה שורשיה טמונים בלימוד תורתנו הקדושה, אותו לימוד שמלבד העברת הידע האין סופי, הרי שכוחו גדול גם בפיתוח החשיבה העצמית הבנת דבר מתוך דבר היקש ובעיקר ירידה לפרטי פרטים עד הבנת הרעיון ומהותו, לימוד תורה זה עליו אנו נאבקים מול "הנאורים" הרוצים לבטלו בטענות כי מיושן הוא ומה מחפשים אנו בספרים עתיקי יומין אלו.
_x000D_
לא אין מטרת לימוד התורה הקדושה פיתוח החשיבה וחידוד השכל אלא זהו פועל יוצא בלבד של שיטת חשיבה וניצול מקסימאלי של כוח הריכוז הג`יניוס היהודי איננו תורשה גנטית זהו הלך חשיבה המועבר מדור לדור, כשנשאל איינשטיין האם לדעתו היהדות היא שהעניקה לעולם אנשים כמותו השיב חלילה, היהדות העניקה לעולם הרבה יותר היא העניקה לעולם  את משה רבנו ותורתו את  הרמב"ם ואת הגאון מווילנא וכל מאורי ישראל.

_x000D_