יצחק, בנו של אברהם אבינו, היה זקוק לבת זוג מתאימה. בראש ובראשונה נדרש ממנה שהיא תצטיין במידת החסד, שבה הצטיין אברהם. ביתו של אברהם הושתת על מידה זו, ועל האשה שהיתה צריכה ליטול את תפקיד אם הבית היה מוטל להמשיך דרך זו. אליעזר, המנהל את ביתו של אברהם, נשלח לארם נהריים כדי למצוא אשה בעלת תכונות נעלות אלו שתתאים למשפחתו של אברהם.
_x000D_כיצד הוא ימצא את מבוקשו? האם קיימת דרך לברר מהן תכונות הנערה? בהגיעו למקום, הוא רואה את נערות המקום יוצאות לשאוב מים, והוא נושא תפילה לבורא עולם: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה, ואמרה שתה, וגם גמליך אשקה, אותה הוכחת לעבדך ליצחק" (בראשית כ"ד, י"ד). מן השמים מסייעים בידו. בטרם סיים את תפילתו, מגיעה למקום רבקה, בתו של בתואל, אחיינו של אברהם; והוא פונה אליה בבקשה: "הגמיאיני נא מעט מים, מכדך" (בראשית כ"ד, י"ז). ורבקה עונה: "שתה אדוני" (בראשית כ"ד, י"ח). כשסיים אליעזר לשתות, היא ממשיכה: "גם לגמליך אשאב, עד אם כילו לשתות" (בראשית כ"ד, י"ט).
_x000D_רבקה מימשה את ציפיותיו של אליעזר במלואן, והצטיינה הרבה מעבר לכך. אליעזר לא ציפה אלא שהיא תשקה את הגמלים, ואילו היא שאבה: "עד אם כילו לשתות". מי שיודע איזו כמות מסוגל גמל לשתות בפעם אחת, יודע להעריך את מסירותה של רבקה למעשי חסד.
_x000D_אולם הדבר מעורר תמיהה. הרי אליעזר לא הגיע לבדו; הוא לקח עמו אנשים שיתלוו אליו בדרכו ויסייעו לו. ואם כן, מדוע הוא ציפה שרבקה תעשה עבודה כה קשה שכלל אינה מוטלת עליה? מדוע הוא בחן אותה בעשיית מעשים כה קשים?
_x000D_ההסבר הוא, שלאמיתו של דבר, פעלה רבקה מתוך כוונה נסתרת, המלמדת על פן מיוחד שהיה טמון במידת החסד שלה.
_x000D_יחסנו אל הזולת בא לידי ביטוי בשני מישורים: ביחס של חסד וביחס של כבוד, ולא תמיד צועדים שניהם יד ביד; לעתים קרובות קיימת התנגשות ביניהם. לדוגמה, אדם רואה שבבית חברו מתרחש מאורע מביך. מידת החסד דורשת ממנו להתעניין, לדרוש ולחקור האם ניתן לעזור ולסייע, ולעומת זאת, מידת הכבוד מורה את ההיפך: אל לך להכנס לתחומו הפרטי של זולתך, אולי לא נעים לו שחודרים לנעשה בביתו, ובמקום עזרה תגרם לו בושה.
_x000D_בדרך כלל אנשים נוטים לפעול במקרים אלו בהתאם לאופיים; מי שמטבעו הוא גומל חסד, לא יתחשב באופן מיוחד בחשבונות של כבוד, לעומתו, מי שמטבעו הוא מאופק יותר, ישמור על כבוד זולתו ויחשוש מלנסות לעזור לו. רק אנשים מועטים ידעו למצוא את שביל הזהב – הן לגמול חסד והן להזהר מפגיעה. כדי להגיע לשילוב זה של חסד וכבוד לזולת, דרושה מידה גדושה של חכמה שלא כל אדם זוכה להגיע אליה.
_x000D_כאשר ביקש אליעזר לבחון את מידת החסד של רבקה, הוא בחן גם פן זה; הוא ביקש לראות באיזו מידה היא מסוגלת לשלב נתינת חסד עם הענקת כבוד, ולכן הוא ביקש ממנה: "הטי נא כדך ואשתה" – הוא ביקש לשתות ישר מהכד, ולא באמצעות כוס או ספל; הוא רצה לראות מה היא תעשה במים שבכד לאחר שהוא יסיים לשתות. אם היא תקח את הכד לביתה כפי שהוא, הרי בני הבית ישתו ממי הכד לאחר שהוא שתה מהם, וזהו מעשה שאינו ראוי. מצד שני, אם היא תשפוך את המים שנותרו בכד, היא עלולה לפגוע בכבודו של אליעזר – כאילו היא חושדת בו שפיו אינו נקי…
_x000D_אולם קיים פתרון לבעיה זו: רבקה יכולה להשתמש במים הנותרים כדי להשקות את הגמלים. זו היתה הכוונה בתנאי שהציב אליעזר לעצמו בתפילתו: שהנערה תאמר: "וגם גמליך אשקה". באופן זה בא כל צד על סיפוקו; המים לא ישמשו את בני הבית, ולמרות זאת, כבודו של אליעזר לא יפגע.
_x000D_למעשה, הוברר לאליעזר שמידת רגישותה של רבקה לכבוד הזולת גבוהה הרבה יותר. רבקה חששה, שגם באופן זה עלולה להיות פגיעה באליעזר. אמנם כלפי חוץ הכל נראה כשורה, אולם אליעזר עלול לחשוד שמא היא הציעה לו להשקות את הגמלים, מפאת הסיבה שלא לפגוע בכבודו, ונמצא, שבתוך תוכו הוא ירגיש אי נעימות מסויימת…
_x000D_מה עשתה רבקה? היא אמרה "עד אם כילו לשתות!" לא את המים שבכד זה בלבד היא תשקה לגמלים, אלא היא תשאב כדים רבים נוספים, וכך יתברר מעל לכל ספק שכוונתה בשפיכת המים שבכד היתה באמת ובתמים להשקות את הגמלים. היא תעמול ותטרח ללא ליאות, תשאב לכל הגמלים, ובלבד שתוכל למנוע פגיעה דקה מן הדקה בכבודו של אדם שהיא כלל אינה מכירה.
_x000D_לאחר עמידה כה מוצלחת וכה בלתי צפויה במבחן, לא פלא הוא, שאליעזר התפעל מאותה נערה צעירה שגדלה במקום שבו גרו אנשי רשע, ולמרות זאת, נהירות היו לה סוגיות עמוקות בתורת החסד ובכבוד האדם.