אחד שרד. איש אחד, משפחה אחת. האחד שלא נכנע לאופנות החדשות – ניצל. כל התקוות באותה שעה התמקדו בו.

למרבה הפלא, כרך האלוקים את הצלתו בתנאים קשים. במשך שנה הוטל עליו לצוף על פני מי התהום שגאו, בתוך תיבה סגורה, בחברת כל ממלכת החי. חבריו ושותפיו למסע ההצלה היו: פילים, ג`ירפות, קופים ונמרים, תרנגולות בית, הינשוף והיתוש.

מדוע בחר האלוקים, הכל יכול, בדרך הצלה זו?

לאחר עיון, נראה שלא היתה זו תיבת הצלה, כי אם תיבת מבחן. מבחן לנח ולמשפחתו. מבחן שהיה תוצאה הגיונית של שואת המבול, אשר השתוללה באותה עת מסביב לתיבה.

פגישת ניצולים זו כפתה עליהם מושג שנשכח – חיים משותפים. בכורח המציאות, נקלטו מחדש מושגים וערכים שנשחקו באותה תרבות וחברה ששקעו. תוך התנסות מתמדת, למדו יום יום כי חיים משותפים ייתכנו רק אגב ויתור הדדי והכרה בקיומו של הזולת. בתנאי התיבה כל ניסיון להעדפת ה"אגו" הפרטי, היה גורם להתפוצצות מיידית. הם הבינו ולמדו על בשרם, מה הביא את החורבן של בני דורם. האלוקים העמידם, איפוא, במבחן החסד. והיה, אם יעמדו בו, ירכשו מחדש את העיקרון החשוב שעליו תיכון חברת העתיד שעליהם לייסד.

ואמנם, נח עמד במבחן. הוא מיצה אותו עד תום. בכך הצדיק את האמון שנתן בו האלוקים. הוא היה ליוצר האנושות השניה.

וכה הם דברי המדרש:

"כל 12 חודשים שהיה נח בתיבה, לא ראה שינה, לא הוא ולא בניו. לא ביום ולא בלילה. שהיה עוסק וזן את הבריות שעימו. והיה מגיש לכל בהמה, חיה ועוף את אכלם בשעות שהם רגילים לאכול. יש בהמה שהיא אוכלת בשעה אחת ביום, ויש בשתיים בלילה ויש בחצות ויש בקרות הגבר, והיה נותן לכל, מזונו בשעתו" (מדרש תנחומא נ"ח, ט`).

נעקוב נא מעט בעיני הדמיון אחר נח ובניו, הרצים מבהמה אחת לחברתה, מהחיות לעבר העופות, כדי לעמוד בלוח הזמנים של סעודותיהם. יום אחר יום ולילה אחר לילה, במשך שנה שלימה. נעקוב ונבחין כי נח אכן קלט את המסר והבין היטב מדוע בחרה ההשגחה העליונה להצילו דווקא בדרך זו.

מתחת לתיבה, בעומק של מאות מטרים, מוטלות היו גוויותיהם של בני דורו שטבעו. אלו, אשר השתיתו את חברתם על האנוכיות הגסה, המצמיחה כל רע. דווקא בשעה שבה מתמצה דין העולם, חייב היה הניצול היחיד להוכיח כי ראוי הוא להצלה זו. להוכיח במעשים ולא במילים. כי רק המעשה המוחשי מצביע על מהות האדם.

נח הפגין מסירות נפש יוצאת מן הכלל למען הזולת. בתנאי התיבה הקשים הוא מימש את תכונת החסד שקיננה בלבו. הוא עמד במבחן. יש איפוא סיכוי לעולם החדש המדפק על דפנות התיבה, עולם של חסד שפניו אל עתיד האנושות.

מעובד מהספר "פרשה ופישרה"